שון יצא מהמקלחת, רואה את מייקל שותה מים במטבח ומבין שהוא התעורר.
הצעיר כחכח בגרונו, תופס את תשומת ליבו של מייקל בכוונה, וכשהפרופסור הסתובב, שון הלך לחדר הכביסה, מחייך ברצון לעצמו.
"הוא זוכר?" שון חשב לעצמו, לא בטוח אם מייקל זוכר את מה שקרה אתמול בערב.
יכול להיות שהוא לא זוכר ושהוא אפילו לא יודע שהם ישנו ביחד?
הצעיר נאנח, "לא אכפת לי" הוא מלמל לעצמו לבסוף.
-----
"אתה רוצה לעשות משהו היום?" מייקל שאל מהמטבח כששון התיישב על הספה, מחליט לראות כביכול טלוויזיה.
"איתך? בחיים לא!" שון מלמל, מנסה להיות קשוח בדבריו בזמן שאיגרף את כפות ידיו בלחץ, "אתה הולך לבר היום?" מייקל שאל שוב והאחר הנהן.
מייקל התקדם לשון עם כוס קפה חם והגיש לו אותה. הקטן רק כחכח בגרונו ולקח את הכוס מידו של האחר, לא מדבר ורק שותה ממנה קצת.
מתלבט אם לשאול את מייקל אם הוא זוכר משהו מאתמול, אבל הוא לבסוף החליט שעדיף לא לדבר על זה.
מייקל התיישב על הספה גם כן, בכוונה מתיישב קרוב לשון, וכשהצעיר לא העיר לו, הוא חייך ולקח את השלט, מעביר בין ערוצים.
חיוך משועשע קישט את פניו כשהוא נעצר לבסוף על ערוץ מסוים כשראה שמשודר בו סצנת נשיקה שבדיוק מתחילה, רואה איך ששון זז באיטיות רחוק ממנו ומביט הצידה לכיוון השני, מייקל נשך את פנים פיו, מתאמץ לא לגחך על הצעיר.
-
שון שתה מהקפה, פוער את עיניו כששמע גניחות בוקעות מהמסך. הוא החזיר את מבטו לטלוויזיה וראה שהנשיקה המשודרת מתחילה להיות כבר יותר מינית מאשר תמימה, והוא במהירות לקח את השלט מידו של מייקל והעביר לערוץ רנדומלי אחר, מביט בכעס על הגבר המצחקק.
"סוטה" שון לחש בגועל לפני שחזר לשתות מהקפה שלו ומייקל חייך והסתכל עליו ארוכות.
"רוצה לנגן?" מייקל שאל לבסוף ושון הרים את כתפיו בשלילה למרות שהוא ממש רצה לנגן שוב. "אם תרצה להצטרף, אתה מוזמן" הפרופסור אמר לפני שנעמד מהספה והלך אל הפסנתר.
מביט על אחורי ראשו של שון בחיוך כשהתיישב למול הפסנתר, מתחיל לנגן.
-
"אתה יודע מה זה?" מייקל שאל את שון והאחר הנהן באיטיות ולגם מהקפה שלו, "'סרנדה' של שוברט" הפרופסור שמע את שון ממלמל והוא חייך בשמחה, "נכון" הוא מלמל בחזרה, ממשיך להכות בעדינות את הקלידים בזמן שהביט על שון.
"אתה בטוח שאתה לא רוצה לנגן?" מייקל שאל שוב כשסיים את היצירה ושון הניע את ראשו לשלילה, נושך את פיו התחתון.
---
האסייתי הרים גבה בשאלה כשמייקל התחיל לנגן משהו לא מוכר והוא מתוך רפלקס הסתובב ובחן את האחר שהסתכל עליו בחיוך. "זה שלי" מייקל אמר בחיוך ושון הביט עליו בשאלה, "אני הלחנתי" מייקל הסביר והאסייתי הביט עליו בפליאה לפני שעיניו צנחו לאצבעותיו של מייקל, מסתכל על איך שהן זזות בקצב לא מוכר ולומד ברפרוף את המנגינה שנשמעה לו די יפה.
YOU ARE READING
תרפא אותי, פרופסור
Romanceשון הוא תלמיד באוניברסיטה גדולה באמריקה, הוא בן 22 ומוצאו חצי יפני חצי אמריקאי, שון הוא בעייתי, מאוד בעייתי, הוא לא נמצא באוניבסיטה מרצונו החופשי, אביו, שהוא אחד מאנשי העסקים הגדולים באמריקה, מאיים עליו ולוחץ על האוניברסיטה בשביל שיישאר ללמוד שם. שו...
