שון חייך בתמימות לג'יין כשהבלונדיני העיר אותו, שוב ישן בצורת עובר וגבר זר ישן איתו, ערומים.
-
"תעוף למקלחת" ג'יין אמר ברוגז והאחר פרש את ידיו מעלה, כחול העיניים הביט בחיוך הגדול ובגומות שקישטו אותו בשתי הקצוות, לא יכול להתרגז עליו והוא רכן למטה, מחבק את האסייתי.
"עכשיו ברצינות" הוא אמר והתרומם מעט, מביט על שון, "תעוף למקלחת" הוא אמר, גורם לשון לצחקק ולהתרומם, "טוב טוב, אבל תעיר אותו" היפני הסתכל על הגבר הזר, וג'יין נאנח וסילק אותו עם ידו, מקבל חיוך תמים מהאחר לפני שהלך.
-
"קום!" ג'יין אמר בכעס לגבר הישן שהביט עליו בהלם, "מ-מה?" השוכב שאל בבלבול, משפשף את עיניו, "קדימה, לקום, להתלבש וללכת מפה" ג'יין אמר, ידיו מכופלות על מותניו, נראה כמו אמא עצבנית.
"א-אבל שון" הוא המשיך למלמל, "שון מתקלח כרגע והוא הולך ללמוד, אז קדימה" מנהל הבר שלח את ידו לצד, מסמן לאחר את הדרך לדלת, "אבל...", "אין אבל קום!" ג'יין צעק את גרונו, אין לו סבלנות לשיט הזה על הבוקר, מקפיץ את הגבר ואפילו את שון מהמקלחת שצחק מתחת לזרם המים, "אסור לעצבן אותו" שחור השיער מלמל, עוצם את עיניו ונהנה מהמים הנקיים.
---
"אתה יכול לשכב עם מי שבא לך, אבל לא עם מטומטמים שחושבים שיש להם איזה סיכוי איתך" הבלונדיני נזף כששון יצא מהמקלחת, מגבת למותניו, "אזכור זאת" שון אמר בשעשוע, מוריד את המגבת ומתלבש, "יופי" מנהל הבר מלמל בזמן שנשף בכעס, לא באמת אכפת לו מלראות את שון ערום, הוא ראה את גופו מאות פעמים, זה לא משהו שירגש אותו.
"יש קפה מוכן" הבלונדיני אמר, מקבל נשיקת בוקר על לחיו מהגבר שבו הוא מטפל, "תודה יפיופי" האסייתי אמר, מקבל חיוך מרוצה מהאחר לפני שהוא שילב את זרועותיהם, יוצאים מהחדר והולכים במסדרון למטבחון הקטן של האיזור האקוסטי, שותים ביחד קפה.
-
"לא בא לי ללכת" שון אמר בכעס, נוגס בעוגייה הרכה ואחריה לגם את הקפה, מערבב אותם ביחד בפיו ונהנה מהשילוב, עושה זאת שוב וג'יין ציחקק כשראה איך הוא מזיז את פיו.
"אם הייתי יכול הייתי נוזף באבא שלך ואומר לו שיעזוב אותך לנפשך" הבלונדיני אמר בזמן שאסף את שיערו לקוקו קצר, נשען על השיש לצידו של האחר ושותה את הקפה, מסרב לחצי יפני שהציע לו עוגייה, מעדיף רק לשתות את הקפה.
"הזקן הזה, לא בא לו להפסיק למרר לי את החיים" שון מלמל, נוגס בחוזקה בעוגייה ולועס אותה בחוזקה, מדמיין שזה אביו או משהו בסגנון.
"ועכשיו הגיע עוד מישהו מעצבן לחייך" ג'יין השתעשע, מזכיר לאחר את מייקל, "מייקל הזה" הוא נשף בכעס, "או מייקל זה שם יפה" הבלונדיני המשיך להשתעשע, מלטף את זרועו של שון עם אצבע אחת בחושניות, "או מייקל" הוא גנח, "כן מייקל" הוא המשיך לגנוח נואשות, מעביר צמרמורת גועל בגופו של שון שהתרחק ממנו מעט, "איכסססס" הוא קרא, מזועזע רק מלחשוב על זה.
YOU ARE READING
תרפא אותי, פרופסור
Roman d'amourשון הוא תלמיד באוניברסיטה גדולה באמריקה, הוא בן 22 ומוצאו חצי יפני חצי אמריקאי, שון הוא בעייתי, מאוד בעייתי, הוא לא נמצא באוניבסיטה מרצונו החופשי, אביו, שהוא אחד מאנשי העסקים הגדולים באמריקה, מאיים עליו ולוחץ על האוניברסיטה בשביל שיישאר ללמוד שם. שו...
