הם סיימו להתקלח יחדיו, כל אחד היה עם גבו לאחר, מרגישים פתאום מובכים אחרי שהאנרגיות והאדרנלין נעלמו להם, שון לא האמין שבכזה מהירות הם ישכבו ביחד, הוא עוד יותר לא האמין שהוא בכזאת קלות חזר להיות הפסיבי מבלי אפילו להילחם להיות האקטיבי.
מייקל לא האמין גם כן שהוא יאבד את עצמו בכזאת קלות וישכב עם שון בכזאת מהירות, מרגיש כאילו והוא חטא מעצם היותו המבוגר האחראי, מרגיש כאילו וכל ההישגים שלו נמחקו באחת כששון לצידו, מרגיש חסר שליטה לחלוטין.
-
שון כחכח בגרונו, הולך לארון ושמח שנשארו שם עוד בגדים שלו, הוא הוציא רק בוקסר חדש, לא רוצה להיראות חשוד כשהוא יצא מאזור המגורים אל הבר עם בגדים אחרים.
הוא הוריד את המגבת ממותניו, חושף את גופו שוב למול מייקל שהסתכל עליו לכמה שניות לפני שהזיז את מבטו, 'אתה בוגר מספיק בשביל לשלוט בעצמך!' הפרופסור חשב לעצמו, מוריד גם כן את המגבת ממותניו וחוזר לבגדיו.
-
"אממ" שון מלמל כשהם סיימו להתלבש וחום העיניים הסתכל עליו, "מה אנחנו עכשיו?" הצעיר שאל ברצינות, רוצה לדעת בוודאות את היחסים בניהם, "אנחנו זוג, לא הייתי עושה איתך משהו מבלי להיות איתך בזוגיות" הפרופסור אמר בחיוך ושון הנהן, "א-אוקיי" האסייתי מלמל, גומותיו יוצאות החוצה כשסגר את פיו בחוזקה, מבוייש.
"נ-נלך" שון מלמל והרים את תיקו, "רגע" מייקל אמר בחיוך, לוקח מגבת נקייה מהארון ומניח אותה על שיערו העוד רטוב של שון לפני שידיו שפשפו את המגבת בראשו של האסייתי בעדינות, שון הרים את עיניו מעט והביט על מייקל שהביט עליו גם כן, לא מדברים ורק מסתכלים אחד על השני.
שון חייך בביישנות כשהרגיש איך שליבו פועם במהירות והוא משך מעט את המגבת לעיניו, מכסה את העיניים שלו על ידי המגבת הלבנה, מובך מדי בשביל להסתכל למייקל בעיניים.
חום העיניים חייך לעצמו, רואה את שפתיו של שון מתעקלות בחיוך קטן לפני שהוא עצמו הפסיק להזיז את ידיו, גורם לחיוך להיפסק כששון מצמץ בסקרנות מתחת למחסום עיניו.
-
מייקל רכן מטה, נושק לשפתיים של האחר שזזו מעט לאחור בהפתעה, אבל כשמייקל התקרב שוב ונשק להן, שון עמד במקומו מבלי לזוז, מאפשר למייקל לנשק אותו בזמן שהוא עצם את עיניו מתחת למגבת.
שון הניע בעדינות את שפתיו עם האחר עד שהפרופסור הפיל את המגבת על הריצפה, אוחז בשיערו המיובש של שון ומעמיק את הנשיקה עוד יותר בעוד שהצעיר אחז בחולצתו של מייקל שהייתה על איזור החזה שלו, מכווץ את הבד עם אגרופיו העדינים שאחזו בו.
----
"שנצא?" מייקל שאל, אפו נוגע באף של שון, עיניו עוד עצומות, "כן" שון לחש, פוקח את עיניו ומחייך לעיניו העצומות של האחר לפני שהתקרב וניקר שוב את שפתיו של מייקל, מתרחק ונותן לאחר לפקוח את עיניו ולהביט עליו בחיוך.
YOU ARE READING
תרפא אותי, פרופסור
Romanceשון הוא תלמיד באוניברסיטה גדולה באמריקה, הוא בן 22 ומוצאו חצי יפני חצי אמריקאי, שון הוא בעייתי, מאוד בעייתי, הוא לא נמצא באוניבסיטה מרצונו החופשי, אביו, שהוא אחד מאנשי העסקים הגדולים באמריקה, מאיים עליו ולוחץ על האוניברסיטה בשביל שיישאר ללמוד שם. שו...
