"לאן אתה רוצה שניסע?" ברטה שאלה ושון חשב לכמה רגעים, "הביתה" הוא מלמל, "איזה בית בדיוק?" היא שאלה בחיוך, "לבית שאני זוכר, לדירה שלי" הצעיר אמר והיא הסתכלה עליו בהפתעה לכמה שניות, אבל לבסוף היא נאנחה, מבינה שלשון שלמולה אין שום פחד או זיכרון רע מהבית הזה וזה הכי הגיוני בשבילו כרגע לבחור את הדירה שלו.
"רק שתדע שהבית יהיה שונה לחלוטין ממה שהכרת אותו, הירו שיפץ אותו מאפס אחרי המקרה" היא אמרה ושון הנהן, "אני יודע, אמא אמרה לי, היא הביאה לי את המפתח" הוא אמר בחיוך קטן, "היא אמרה לי לא לדאוג כי יש שם פסנתר, אומנם הוא חדש, אבל הוא קיים שם וגם הבריכה עדיין נשארה" הוא הוסיף באושר והיא הנהנה אליו, שמחה בשבילו שהוא יכול לחזור למקום שבו הוא היה גר.
"אתה כועס עליה אחרי שגילית שהיא לא האמא הביולוגית שלך?" סגולת השיער שאלה ושון חשב לרגע, "אני טיפה כועס, אבל אני לא שונא אותה כמו שהשון הקודם שנא, היא עדיין אמא שלי גם אם היא לא ילדה אותי, אני גם לא שונא את הירו ואפילו לא את מיר, אני חושב שאני יכול לראות את ההתנהגות שלהם בצורה שונה ממה ששון הקודם ראה" הגבר השיב לה בכנות והיא הביטה עליו וחייכה, עכשיו היא מבינה למה בהתחלה הציגו לה אותו כמישהו שלא אוהב לשנוא ולשמור טינה, כנראה שהיעלמות הזיכרון יכולה לתת לו צורת ראייה שונה על המתרחש.
-------
"אני חושבת שכדאי שתחזור ללמוד באוניברסיטה וגם לעבוד אצל ג'יין" ברטה אמרה בכנות, יושבת למול ההגה, "אבל אני בן 16" שון אמר ואז צחק, "זאת אומרת שאני עדיין מרגיש כמו בן 16, אני גם לא יודע את החומר הנלמד ואני לא יודע מה לעשות כברמן" הוא מלמל, מסתכל על החלון שעליו נפלו טיפות גשם כשהם התחילו לנסוע לביתו.
"אתה מעולם לא למדת ככה שמעולם לא ידעת את החומר" היא אמרה בגיחוך והוא חייך אליה כשנזכר בעצם היותו גבר מרדן, "ולגבי הבר, אני בטוחה שג'יין יעזור לך, זאת הייתה הסביבה הכי מוכרת לך, אם אני חושבת על אופציות שיוכלו להשיב אליך את הזיכרון, אז אלו האופציות" היא אמרה ברצינות ושון נאנח, "אם שכחתי את כל זה, יכול להיות שעדיף לא להיזכר, אם המוח שלי הדחיק את הכל, אז כנראה שזה צריך להיות ככה" הוא מלמל חלושות והיא הביטה עליו בעצב דרך המראה, נושפת בכבדות ומחליטה לשתוק.
----
"אם אתה צריך משהו תתקשר אליי" ברטה אמרה לו בחיוך, מסתכלת לשנייה על הדירה הקרקע הגדולה בעלת השתי קומות לפני שחזרה להביט אל שון מהמכונית, "אל תהסס ליצור קשר אם קורה משהו, ליתר ביטחון יש לך שם כדורים בחדר, הבנתי מהירו שהם העבירו את כל הדברים שלך בחזרה לדירה" סגולת השיער הוסיפה ושון הנהן, כבר יודע את זה, "להתראות, תודה" הוא אמר ונופף לה, "אני רוצה לראות אותך נכנס ואז אלך" הפסיכולוגית אמרה והוא צחקק והנהן לפני שנכנס בשער והלך בחצר אל דלת הכניסה, מוציא את המפתח מכיסו ומכניס אותו למנעול, פותח את הדירה.
YOU ARE READING
תרפא אותי, פרופסור
Romanceשון הוא תלמיד באוניברסיטה גדולה באמריקה, הוא בן 22 ומוצאו חצי יפני חצי אמריקאי, שון הוא בעייתי, מאוד בעייתי, הוא לא נמצא באוניבסיטה מרצונו החופשי, אביו, שהוא אחד מאנשי העסקים הגדולים באמריקה, מאיים עליו ולוחץ על האוניברסיטה בשביל שיישאר ללמוד שם. שו...
