סולאנג'לו

263 23 6
                                    

"תסתום את הפה שלך!" צעקתי עליו וכיסיתי את אוזניי. כבר לא הייתי מוכן לכל ההשפלה הזו. זו ממש לא פעם ראשונה שג'ייקוב נטפל לאחד הילדים בבית הספר, פשוט שהפעם.. זה הייתי אני. "למה שאני אסתום, וויל? אתה תעשה לי משהו? או שתלך לבכות בשירותים כמו איזה תינוק?", הוא ירק אליי את המילים. לא ידעתי מה לומר, לא היה לי מה לומר על מה שהוא עושה, לא יכולתי לעשות שום דבר, אבל גם לא יכולתי לבכות בשרותים, לא ש.. רציתי לעשות את זה, כן? "דיי, זה מספיק", ניקו אמר מאחוריו, כמנסה לעזור לי. ג'ייקוב גיכח ואמר" בדיחה טובה, גם אם נפסיק, הלוזר הקטן הזה פה לא יפסיק לבכות". "אמרתי, תפסיק", ניקו הדגיש ודחף את ג'ייקוב מעט. "מה קורה איתך, ניקו? אתה לא איתנו בזמן האחרון", ג' ייקוב אמר בקול חזק והלך משם. ההתקהלות במסדרון החלה להתפרק ואני יצאתי לחצר. "הוא מפגר, הוא היה צריך להפסיק עם זה לפני הרבה זמן", שמעתי את קולו של ניקו קורא מאחורי."למה עשית את זה?", שאלתי אותו. "מה זאת אומרת, וויל, הרגע אמרתי שהוא היה צריך להפסיק לפני מלא זמן", הוא ענה. "כן, אבל למה דווקא עכשיו להתקרב? למה דווקא אני?", הקשיתי עליו."א-אני לא יודע", הוא הודה ואני הנהנתי הלכתי לכיוון שער בית הספר כשניקו עצר אותי, שוב פעם."יש עוד שלוש שעות לבית הספר, למה אתה עוזב?", הוא שאל ואני משכתי בכתפיי, והלכתי."אני מצטרף אלייך", הוא אומר." אתה חושב שרק בגלל שהגנת עליי מלפני ג'ייקוב אתה עכשיו החבר הכי טוב שלי?", שאלתי בזלזול. "אתה יודע שהוא נשאר שנה בגן?" ניקו המשיך, "אתה יודע למה? כי הוא לא התחבר עם שאר הילדים!", ניקו אמר ואני גלגלתי את עיניי והמשכתי ללכת. ניקו בא אחרי.

" אז לאן אנחנו הולכים?", ניקו שאל,"אני הולך לשדה, אתה הולך לבית הספר, שלום", עניתי לו והוא צחק.  אז הלכתי לכיוון השדה, וניקו בא אחרי.

"בוקר טוב!", שמעתי את ניקו מאחורי בדרכי אל בית הספר." לא נמאס לך?", סיננתי והוא גלגל את עיניו וצחק. "בחיים לא ימאס לי ממך", הוא הכריז ואני גלגלתי עיניי והסמקתי, מזל שהוא היה מאחורי גבי ולא ראה את זה, אך הוא מהר הגביר את הקצב.

אפשר להגיד שנהיו חברים דיי טובים. מאז אותו יום שהוא הפנה את הגב לחבר הכי טוב שלו הוא התחיל להיות ממש נודניק, במלוא המובן של המילה. הוא היה הולך איתי הביתה כל יום, למרות שהבית שלו בכלל בצד השני של השכונה, ובאיזשהי צורה זה היה דיי כיף. זה לא שלא היו לי חברים לפני, לא הייתי בודד לגמרי. היה לי את פרסי, אנבת', ג' ייסון, פייפר, הייזל, פרנק, ריינה, גרובר, פשוט עכשיו... ניקו הצטרף לחבורה. וזה באמת הרגיש כאילו הוא היה שם כבר שנים.

אחרי שנתיים, הם בכיתה יא

"ואז", ניקו המשיך וניסה שלא לצחוק, "הוא הצליח לעלות! והשני לא!", הוא סיים וכל החבורה צחקה. ישבנו מסביב לשולחן עגול בקפטריה וניקו סיפר לכולנו בדיחה. "טוב, אני צריך ללכת לאנטומיה, בכל מקרה, אם אני רוצה להיות רופא.. אני צריך ללמוד" אני אומר והם מהנהנים. "אני אבוא איתך, הכיתה שלי ליד", ג'ייסון אומר. אני מהנהן והוא קם ובא אחרי. הלכנו לכיוון הכיתה וניקו וייזל הצטרפו אלינו. בסופו של דבר כל החבורה הצטרפה, מסיבה כזו או אחרת, והלכנו במסדרון צוחקים מכל דבר שזז בערך, בכל זאת, היינו במצב כפית מכל הבדיחות של ניקו בצהריים. לפתע התקדם אלינו ג' ייקוב עם שלושה בנים מאחוריו, הוא הבחין בנו וחייך בממזריות. "מה ניקו? אני רואה שנשארת עם הלוזרים של בית הספר" הוא אומר וצוחק. "אם אנחנו לוזרים מה אתה?", פלטתי וג' ייקוב צחק. "מה קרה וויל? אתה מקנא?", הוא שאל והייזל מיד אמרה "במה יש לו לקנא בדיוק?", "מה וויל? אתה לא יכול להגן על עצמך לבד, אתה חייב שהחברים הפטתיים שלך יגנו עליך?", הוא שאל." לפחות יש לי חברים", מלמלתי. "מה אמרת?", הוא זעק וקפץ לעברי. ניקו תפס אותי שנייה לפני שהוא פגע בי." תירגע, ג'ייקוב" הוא לחש לו בחוזקה וג' ייקוב העיף לו אגרוף בפרצוף, ואני מניח שג'י קוב ממש כעס, כי ניקו שכב במהרה על הרצפה, ולא נראה שהוא היה בהכרה כלשהי. כל החבורה מיד התכופפה לראות מה קרה לניקו, ואנבת' הלכה לקרוא לאחד המורים. ג'ייקוב נראה המון ממה הוא עשה והוא ברח לחצר.

ג'ייקוב הושהה מבית הספר לכמה שבועות, בכל זאת, הוא עילף ילד. ניקו התאושש מהאגרוף שלו אבל עברו כבר כמה ימים ונשאר לו סימן סגול מסביב לעין.

וויל: איך העין?

ניקו: סבבה, קצת כואבת אבל.. מתרגלים.

וויל: יופי😂, אז.. בא לך לצאת לאנשהו?

ניקו: אתה מתחיל איתי😋?

וויל: כן.

וויל שלח את ההודעה האחרונה ונבהל. הוא זרק את הטלפון על המיטה ולרגע רק עמד שם ובהה בטלפון. מה הוא עשה? הוא התקרב אל הטלפון לאט לאט בשביל לראות מה ניקו ענה.

ניקו: אממ.. ברצינות?

וויל נאנח והתחיל לכתוב:

וויל: אממ.. כן, אבל.. אם לא אז לא, אתה לא חייב, זתומרת, כן.

ניקו: אני מניח שאפשר לנסות😉

וויל: שבע? ניפגש ב...

ניקו: בגרנדלס

וויל הסתכל על ההודעה האחרונה והחל לצחוק משמחה. הוא ידע שהדבר הזה שהולך בינו לבין ניקו הוא דבר טוב, אז הנה, הוא ניסה. והוא יצליח.

שמתי לב שאתם אוהבים סולאנג'לו, וגם אני אוהבת סולאנג' לו.... אז, כן. אז עוד פעם, בבקשה תכתבו לי את השיפ האהוב שלכם בתגובות!! או בפרטי! תודה👋✌️

הקטעים שליWhere stories live. Discover now