"זה לא נכון! אני אוהבת אהבה!", טענתי בפני החברה הכי טובה שלי. טרקתי את דלת הלוקר והמשכנו ללכת לכיוון כיתת האנגלית. "אף פעם לא היה לך חבר", היא אמרה. "נו קדימה, אין סיכוי שאף פעם לא היה לך אפילו קראש על מישהו", היא המשיכה. "אולי פשוט לא מצאתי את הבן אדם הנכון", אמרתי." את חייבת להבין, לילי, הבנים מהספרים לא פשוט יקומו לחיים", היא צחקה עליי וגלגלתי את עיניי. "אני לא אומרת ש-", התחלתי לומר ונתקלתי במישהו, ספריי כמעט נפלו אבל תפסתי אותם והתיישרתי מיד כדי להסתכל לתוך עיניים כחולות עזות ושיער בלונדיני פרוע. הוא נראה בדיוק כמו שדמיינתי את"מקסון שרייב- זה השם שלי", הוא אמר."אתה מכיר את הספר-", התחלתי לשאול- לא מודעת לחלוטין שאני לא מכירה את בן האדם שמולי, "המועמדת? מכיר, לא קראתי, אמא שלי לעומת זאת אוהבת אותו מאוד", הוא צחקק. "כן גם אני נורא אוהבת אותך- זאת אומרת, את הספר, ואת הדמות של.. מקסון", מלמלתי, לא בטוחה שהוא הבין בכלל מה אמרתי." טוב, את יודעת, מקסון לא חייב לצאת עם אמריקה", הוא אמר כמעט בלחישה בעודו קורץ לי, מוציא את ידו משלי, שלא שמתי לב שעדיין שם, ומתחיל ללכת."אמרת שלא קראת את הספר!", צעקתי אליו. "אז אני אאסוף אותך בשמונה?", הוא שאל והנהנתי. ואז קלטתי, "אתה לא יודע בכלל איפה אני גרה! או מה השם שלי!", צעקתי אליו." כן, לילי? אבל אחותי יודעת, את יודעת, החברה הכי טובה שלך?"הוא חייך אליי, הסתובב והמשיך ללכת. מיד הסתובבתי אל טל," אח שלך?!", כמעט צעקתי עליה." אח חורג!", היא אמרה להגנתה, "אמא שלי התחתנה לפני שבועיים, זוכרת?", היא שאלה." כן, כן! הייתי שם.. אני לא זוכרת אותו", אמרתי."ופשוט לא אכפת לך אם אני אהיה איתו?", שאלתי בחשש. "כל עוד הוא עושה אותך מאושרת, בכל זאת, את אוהבת אהבה", היא אמרה, ואז הוסיפה, "בטוחה שעוד לא מצאת את האחד בשבילך?".
LG
