צעדיה של הנסיכה הדהדו במסדרונות החשוכים של טירתה. היא הייתה נחושה להגיע לנשף באולם הגדול לפני אחייה בן ה5 הקטן ממנה רק בשנה. צחוקה הגדול נשמע בכל רחבי הטירה כשאחייה משך בשמלתה והפיל אותה לאחור. היא קמה במהירות וניסתה להדביק את הקצב שלו ללא הצלחה. הילד הקטן הסתכל לאחור על אחותו הגדולה וצחקק כשלפתע נפל קדימה בעצמו והחל לייבב בשקט. דם החל לזלוג מראשו והוא כבר לא יכל לראות או לשמוע את אחותו שבאה לקראתו בדאגה. הנסיכה ליטפה את ראשו ואחד השומרים הקרובים ביותר חבש את ראשו. אחרי שקיבל כוס מים ונשיקה על הראש מאחותו הגדולה הוא נרגע, צחקק, קם על רגליו והמשיך לרוץ. הנסיכה הזעיפה אליו פנים, צחקה יחד איתו והמשיכה לרוץ, אך לפני שהספיקה לעשות יותר משלושה צעדים הם שמעו שומר קורא להם להיכנס לחדר הנסיכה,שהיה הקרוב ביותר מבין החדרים. אחרי כניסתם לחדר, הם הסתכלו מבולבלים על שני השומרים שהוצבו בצדי הדלת בשאלה. לאחר כמה דקות נכנס עוזר המלכות של אביה בעיניים דומעות. ובמילים אלה כל עולמם נשבר. "הוריכם נרצחו". הנסיכה שמעה את אחיה פורץ בבכי, והיא מיד אחריו כשהעוזר משך את שניהם לחיבוק גדול ובכה יחד איתם. השומרים נראו גם הם שבורים, ולא היססו לשאול "מי הבא שימלוך?". עוזר המלך הסתכל על הגדולה בת ה6 בדאגה. "הנסיכה".
