אזהרה!
הסיפור מכיל דיכאון, מחשבות אובדניות, ניסיון התאבדות, מוות, אובדן, אלימות פיזית וקללות אני מבקשת ממכם אם קשה לכם עם אחד מהנושאים האלה בבקשה אל תקראו את הספר הזה! הבריאות הנפשית שלכם חשובה יותר מהכל
אל תשכח/י שאת/ה אהוב/ה וראוי/ה לכל דבר טוב
אתם תמיד מוזמנים לפנות אליי לכל דבר קטן אני אשמח לענות ולעזור בכל מה שצריך❤ובנימה האופטימית הזאת תהנו מהסיפור מקווה שתאהבווו
####
כל כך נשבר לי מלהיות לא מאושרת.
אחרי שבכיתי עוד קצת ניגבתי את הדמעות שלי בעזרת נייר טואלט ויצאתי מהתא בשירותים, הסתכלתי מתחת לכל שאר התאים לראות אם הייתה שם עוד מישהי.
הייתי לבד שם.
שטפתי את הפנים והוצאתי את הטיפות עיניים שלי מהתיק בשביל להוריד את הנפיחות בעיניים מהבכי.
אחרי שסיימתי נשענתי על הכיור בעזרת כפות ידיי והסתכלתי על עצמי במראה.
שוב בכיתי בבית ספר, הבטחתי לעצמי להתאפק עד שאגיע הביתה, ואני מפרה את ההבטחה הזאת שוב ושוב ושוב.
נאנחתי. הסתכלתי על עצמי שוב במראה לפני שחזרתי לכיתה כאילו כלום לא קרה.
~•~
בסוף היום הלכתי לחניון של התלמידים וראיתי את מאי נשענת על הרכב שלה ומחכה לי עם הטלפון שלה בידה והתיק שלה מונח לצד רגליה, חייכתי קלות וניגשתי אליה.היא הרימה את מבטה אליי, חייכה כשהרימה את תיקה מהרצפה ופתחה את הרכב, נכנסתי לרכב במושב הנוסע והיא מאחורי ההגה.
"איך עבר לך היום?" היא שאלה
הוא היה בסדר, איך את?"
היא שמה את ידיה על פניה ונאנחה. "גרוע המורה למתמטיקה החרא הזה הביא לנו 7 עמודים לשיעורי הבית ובכל עמוד יש איזה חמישים שאלות, אני שונאת את משרד החינוך כל כך!!!!"
צחקתי, היא שלחה לעברי מבט לפני שהיא הניעה את הרכב ויצאה מהחניון.
החניון של התלמידים בתיכון שלי קטן. השישיסטים יותר מדי קטנים בשביל להוציא רישיון. השביעיסטים עסוקים בבגריות למרות שרובם עדיין מצליחים ללמוד נהיגה תוך כדי, רוב השנה מתבזבזת על מלווה לילה ובוקר אז יש רק בסוף שנה שביעיסטים אחדים שחונים בבית ספר. רק לשמינסטים יש את האפשרות לנסוע לבית ספר ולהשאיר את המכונית כל היום בחניון - לא בגלל הבית ספר אלא בגלל שהם משתמשים ברכב של ההורים שלהם - בסוף שנה כמעט רוב השכבה כבר ממלאה את החניון ביחד עם השביעיסטים הבוגרים.
מאי ואני שרנו עם הפלייליסט כל הנסיעה עד לרגע שהגענו לבית שלי. נפרדנו לשלום ואני נכנסתי הביתה למראה של אחותי הקטנה שוטפת את הבית. עם מטאטא
YOU ARE READING
הגיבור שלי
Romanceהיי קוראים לי אמה כרמלי בעיקרון החיים שלי נורמלים לחלוטין, אני בת יחידה וההורים שלי נחמדים ומאמינים בי בטירוף, אני די מקובלת בבית ספר שלי, הבנים רוצים לצאת איתי והבנות רוצות להיות חברות שלי, חבורת החברים שלי גדולה ואנחנו מקורבים ועוזרים אחד לשני כשצ...