תום חנה מחוץ לבית שלי כדי לקחת תיק עם בגדים ודברים למחר כי אני אשן אצלו היום, יצאתי מהרכב וכשהבטתי שמאלה ראיתי שגם תום יצא.
"מה אתה עושה?" קימטתי את מצחי והוא נישק לי את הקמט.
"אני בא איתך," הוא אמר והתחיל להתקדם לבית אבל הוא עצר כשראה שאני לא מתקדמת, "מה?"
"למה?" שאלתי בבלבול.
"למה אני בא איתך? לא יודע אולי בגלל שההורים האלימים שלך בתוך הבית הזה או בגלל שהפעם האחרונה שהיית שם ניסית להרוג את עצמך. אין סיבה מיוחדת" הוא אמר בציניות.
גלגלתי עיניים אבל לא התווכחתי איתו, נכנסנו הביתה ואימא ואבא יצאו מהמטבח, הם הזעיפו פנים כשראו שזאת אני ואני זייפתי לעברם חיוך, לקחתי את היד של תום וגררתי איתו למעלה תוך כדי שהוא שולח מבטים כועסים להורים שלי.
"מה אני אמורה לקחת?" שאלתי אותו כשלקחתי את התיק גב שלי.
"קודם כל תיק יותר גדול."
"למה?" קימטתי את המצח.
"את חייבת להפסיק לעשות את זה, זה יותר מדי חמוד," הוא חייך, "ואת צריכה תיק גדול יותר כי את עוברת לגור במקום אחר."
"סליחה?!" שמתי את ידיי על מותני בכעס.
"סלחתי, עכשיו תתחילי לארוז, אימא שלי הכינה אוכל ואני לא רוצה שזה יתקרר," הוא התנהג כאילו הוא לא הרגע אמר שאני עוזבת את הבית שלי.
"אני לא עוברת," שילבתי ידיים והוא קם מהמיטה שישב בה.
"אמה, הבית הזה לא טוב בשבילך, בבקשה. את לא חייבת גם לעבור לגור אצלי, אנחנו נחסוך כסף ביחד ונמצא לך מקום נחמד עד שתסתיים השנה ותלכי לצבא," הוא שם את ידיו על כתפי.
"עד שנחסוך מספיק כסף לדירה השנה כבר תסתיים. תום אני העברתי פה כמעט 18 שנה מהחיים שלי אני יכולה לשרוד עוד חצי שנה, אני גם מתגייסת בקיץ אז אני לא אצטרך לחכות הרבה אחרי שהבית ספר נגמר," ניסיתי לשכנע אותו.
"אז פשוט תעברי אליי," הוא הציע פתרון.
"לא."
"אז אני אעבור לפה."
"ממש לא!" שילבתי ידיים.
"אז... אז..." הוא ניסה לחשוב על פתרון אחר שלא ישאב את כל הכסף שאין לנו אבל כנראה לא מצא כי לבסוף הוא נאנח והנהן, "בסדר אבל אם הם עוד פעם מכים אותך את באה אליי."
הנהנתי ונישקתי אותו, הוא העמיק את הנשיקה בכך שהחזיק את שיערי והשכיב אותי על המיטה. שיחקתי עם הקצה של החולצה שלו בזמן שהוא העביר ידיים על גופי, הלשונות שלנו נפגשו שוב ורקדו את הריקוד שלהם לפני שתום עשה מסלול עם השפתיים שלו בנשיקות קטנות לאורך הלחי, אוזן, צוואר ואז הכתף שלי לאחר מכן הוא חזר לפה שלי באותו מסלול והתנשקנו בתאווה.
YOU ARE READING
הגיבור שלי
Romantikהיי קוראים לי אמה כרמלי בעיקרון החיים שלי נורמלים לחלוטין, אני בת יחידה וההורים שלי נחמדים ומאמינים בי בטירוף, אני די מקובלת בבית ספר שלי, הבנים רוצים לצאת איתי והבנות רוצות להיות חברות שלי, חבורת החברים שלי גדולה ואנחנו מקורבים ועוזרים אחד לשני כשצ...