"מ- מה?" שאלתי מסוחררת.
"אושר נפטר אתמול, היה היום את הלוויה. תום ברח אחרי שהרופא סיפר לנו את החדשות , הוא לא לקח את הטלפון או האוטו שלו." ליליאן הסבירה. עכשיו זה מובן למה ראיתי את הרכב שלו בחניה או את האנשים העצובים בסלון.
"חשבנו אולי את יודעת איפה הוא כי הייתם ביחד כל הזמן." דוד פרץ לשיחה.
הרהרתי איפה הוא יכול להיות, "אני מכירה מקומות שהוא יכול ללכת לשם, אני רק צריכה שמישהו יקח אותי אליו."
"בואי אני אקח אותך." לירן התקדם צעד אחד עם המפתחות בידו.
"רגע רגע תן לי דקה... לעכל." כשלתי לכיסא בשולחן האוכל, טמנתי את פניי בכפות הידיים שהמרפקים היו על הברכיים שלי. הרגשתי יד מעסה את הגב שלי ותיארתי לעצמי שזאת מאי מנסה לנחם אותי.
"את בסדר?" אלי כרעה בפניי.
נשמתי עמוקות, לא יכולתי להרשות לעצמי להתרפק בפניהם. אני ולירן נלך להביא את תום והכל יהיה טוב שוב. לא לבכות לא לבכות לא לבכות. נשמתי עוד נשימה לפני שקמתי מהכיסא כאילו כלום לא קרה. "יאללה לירן בוא נלך."
"בהצלחה למצוא." דוד חייך קלושות לעברי.
"בהצלחה חמודה שלי." ליליאן חיבקה אותי, "אני לא יודעת מה הוא עשה, אבל בבקשה תחזרי אליו מהר, הוא התנהג כמו זומבי בחודש האחרון ועכשיו הוא צריך אותך יותר מתמיד." היא שמה את הידיים שלה על הכתפיים שלי והסתכלה עליי במבט אימהי.
"אני יודעת ליליאן, הכל יהיה בסדר." הרגעתי אותה, חיבקתי אותה פעם אחרונה לפני שלירן ואני יצאנו מהדירה.
"לאן קודם?" לירן שאל כשנכנסו לרכב שלו.
"לחוף, אני אכוון אותך." חגרתי, מזווית העין ראיתי את דוד, אלי ומאי נכנסים למכונית של מאי וליליאן למכונית שלה, "לאן הם הולכים?"
"לחפש את תום." ענה לירן, הוא חגר והתניע את האוטו. מצאתי את עצמי מפחדת שהם ימצאו את תום לפניי, אני רציתי להיות זאת שמוצאת אותו, אני רציתי להיות זאת שמנחמת אותו, אני רציתי להיות זאת שמחזירה אותו הביתה- "תכווני אותי לאן הולכים." הקול של לירן הוציא אותי מהטראנס הקטן ששקעתי לתוכו.
"אה כן, אממ בכיכר תפנה שמאלה." המשכתי לכוון אותו עד שהגענו לחוף.
לירן חנה ליד המדרכה ואני יצאתי מהרכב. החלטנו שאני אצא לחפש את תום ולירן רק ינהג לאן שאני חושבת שהוא נמצא. הלכתי למקום שאנחנו תמיד יושבים והסתכלתי מסביב.
"תום?!" קראתי.
"תום!!" קראתי יותר חזק
"פאק תום תחזור בבקשה!" צעקתי לשום דבר חוץ מלאוויר.
חזרתי ללירן עם אכזבה גדולה.
"לאן עכשיו?" הוא שאל בעדינות כי ראה את הכאב בעיניי.
YOU ARE READING
הגיבור שלי
Romanceהיי קוראים לי אמה כרמלי בעיקרון החיים שלי נורמלים לחלוטין, אני בת יחידה וההורים שלי נחמדים ומאמינים בי בטירוף, אני די מקובלת בבית ספר שלי, הבנים רוצים לצאת איתי והבנות רוצות להיות חברות שלי, חבורת החברים שלי גדולה ואנחנו מקורבים ועוזרים אחד לשני כשצ...
