שכבתי על המיטה של תום ביום למחרת לאחר שחזרנו מבית ספר וחיכיתי שהוא יחזור מהשירותים כשלפתע שמעתי צליל שאומר שקיבלתי הודעה, פתחתי את הטלפון וראיתי הודעה ממספר חסוי.
מספר פרטי: מה תום מוצא בך? את עד כדי כך מכוערת שניסית להתאבד, הוא איתך רק מרחמים וזהו. הוא יבין שמגיע לו מישהי שהיא לא שווה לתחת שלה ובסופו של דבר הוא יעזוב אותך ואת שוב פעם תהיי לבד, אני מקווה שבפעם הבאה ניסיון ההתאבדות שלך יעבוד..
עברתי לישיבה והתחלתי לקרוא את ההודעה שוב ושוב, מי זה יכול להיות?
"הבאתי גם אפרו- מה קרה אמה?" תום נכנס לחדר עם שקית אפרופו ביד ונלחץ כשראה את הדמעות שלי, הראיתי לו בידיים רועדות את ההודעה ולאחר שסיים הוא אמר, "אני מקווה שאת לא באמת מייחסת לזה חשיבות."
"אבל זה נכון תום, מגיע לך מישהי יותר טובה ממני. אני כלום," אמרתי בעצב.
"זה לא נכון אמה," הוא התיישב לידי ומחה את הדמעות שלי, "את מדהימה, אין לי מושג איך הבן אדם ששלח לך את זה יודע על הניסיון ההתאבדות שלך או מי זה בכלל אבל אני כן יודע שהוא טועה, ובגדול."
"הוא לא טועה, הוא צודק בכל מילה שהוא אומר." הנדתי בראשי.
"את יודעת שאני לא איתך מרחמים נכון? אני אוהב אותך לא משנה עד כמ-"
"זה לא זה," קטעתי אותו.
"אז מה זה?" הוא קימט את מצחו באי הבנה.
"אני מכוערת תום," הודיתי למרות שהוא רואה את זה כל יום.
"מה? אמה, את הבחורה הכי יפה שראיתי על מה את מדברת?" הוא התנגד.
"זה לא נכון, אני באמת מכוערת, כל יום אני עומדת מול המראה ושונאת את מה שאני רואה," משכתי בכתפיי והשפלתי מבט.
"אמה תסתכלי עליי," עשיית את מה שהוא אמר והוא הניח יד על הלחי שלי," את לא מכוערת, את רואה את עצמך רק במראה, את לא רואה את עצמך בכל שאר הזמן, את לא רואה איך את מחייכת כשאת מדברת אל מאי או אליי, את לא רואה את איך הפנים שלך מתעוות בצחוק כשהחבורה עושה את השטויות שלך, את לא רואה את המבט העצוב שלך כשאת רואה סרט עצוב, את לא רואה איך הפנים שלך זוהרות כשאת מסתכלת על השקיעה בחוף, את לא רואה את המבט המרוכז שלך כשאת מנסה להקשיב בשיעור, את לא רואה את עצמך כשאת רוקדת וצורחת את השירים שאת אוהבת, את לא רואה את הניצוץ שיש לך בעיניים כשאת מדברת על סבא שלך, או איך שאת מקמטת את המצח שלך בצורה הכי חמודה שיש כשאת לא מבינה משהו, והמראה הכי אהוב עליי שלך זה שאת עם שפתיים נפוחות ועיניים סגורות אחרי שאני מנשק אותך. את מהממת אמה, את הבן אדם הכי יפה שקיים ביקום הזה ומגיע לך את כל העולם, אני לא מגיע לך, אני אוהב אותך כל כך," הוא אמר בקול שקט את הנאום הכי יפה ששמעתי בחיי, עליתי על הירכיים שלו וחיבקתי אותו, קברתי את הפנים שלי בצווארו ובכיתי בשקט.
YOU ARE READING
הגיבור שלי
Romanceהיי קוראים לי אמה כרמלי בעיקרון החיים שלי נורמלים לחלוטין, אני בת יחידה וההורים שלי נחמדים ומאמינים בי בטירוף, אני די מקובלת בבית ספר שלי, הבנים רוצים לצאת איתי והבנות רוצות להיות חברות שלי, חבורת החברים שלי גדולה ואנחנו מקורבים ועוזרים אחד לשני כשצ...
