פרק 29- הקש ששבר את גב הגמל

1.5K 72 14
                                    

תום הסתכל עליי לכל אורך שיעור מתמטיקה. 

כשהצלצול הגואל שחרר אותנו להפסקה ברחתי לשירותים כדי להירגע, מאז הקולות שדמיינתי וההתקף החרדה שחוויתי מול תום התחמקתי מלדבר עם כולם, שלחתי הודעה למאי בבוקר שאימא שלי מסיעה אותי וכל השיעור התעלמתי מהדיבורים של דוד, אלי ותום.

חשבתי להתחבא מהם בהפסקה אבל הבנתי שזה רק יגרום להם  לרדוף אחריי כמו פעם הקודמת, אז החלטתי ללכת לספסל, כולם היו שם וכשהגעתי הם חייכו ואמרו לי היי קטן.

"למה ברחת היום בבוקר?" תום לחש לאוזני.

"הייתי צריכה לחזור הביתה," שיקרתי.

הוא הנהן למרות שהוא לא באמת קנה את זה, "את יכולה לבוא היום לבית שלי? אני צריך לספר לך משהו," הוא אמר קצת לחוץ.

"כן אבל אני רוצה ללכת לבקר את סבא שלי קודם אז אחר כך אני אבוא אליך," עניתי.

"מתי זה יקרה?" 

"לא יודעת." 

"מי מסיע אותך?"

"חברה מדהימה ושמה אגד." הקנטתי והוא צחק והנהן.

"אתם כולכם מוכנים למסיבה בעוד יומיים?" אלי שאלה בהתרגשות.

"כן! יש לי כבר את האאוטפיט שאני רוצה," מאי אמרה בהתרגשות, "היי זה בסדר אם הראל יבוא גם?" 

"ל- כן בטח," לירן תיקן את עצמו וזייף חיוך.

"היי!" קול נשי קרא מאחוריי ומיד גלגלתי עיניים בלי לראות מי זאת.

"מה את רוצה עכשיו מאיה?" אלי רטנה.

"כלום אני רק רוצה לראות מה שלום החברים הטובים של החבר שלי," היא אמרה והושיטה יד כדי לגעת בתום אך הוא התרחק.

"איזה מהם?" דוד לעג לה.

"רק שתדע שאני נפרדתי מנתי כדי להיות עם תום." היא שילבה ידיים.

"וכל השאר?" שאלתי במתיקות.

"את יודעת, הייתי נותנת לך כאפה אבל אני לא רוצה שהיד שלי תגע בזונה," היא החזירה לי באותו טון.

"אוי לא!" אמרתי בדאגה מזויפת, "אז אולי כדאי שתרחיקי אותה ממך."

"ת-" מאיה באה להגיד אבל קטעתי אותה בכך שאמרתי ברוגע

"את מכירה את המשפט הזה בחיים יש עליות וירידות?" שאלתי אותה והיא הנהנה בחוסר הבנה, "יופי כי הנה דוגמא לזה, את עולה לי על העצבים ואני מורידה לך כאפה, רוצה לראות?" 

היא גלגלה עיניים לפני שהיא העבירה את מבטה למאי שהסתכלה עליה בריכוז, "על מה את מסתכלת חתיכת מטומטמת?" 

"על הסיבה שהמציאו דלתות כפולות," מאי אמרה בנחת ואני החנקתי צחקוק, מאיה רטנה משהו מתחת לשפם והלכה משם.

הגיבור שליWhere stories live. Discover now