הגיבור שלי

פרק 39- זוג פינגווינים

למה אני בכלל בוכה?

הייתי באינסטגרם, מישהי מהבית ספר העלתה תמונה שלה וכתבה be happy ואני התחלתי לבכות כמו תינוקת.

זה כל כך מעצבן שאני בוכה משטויות, במיוחד עכשיו שתום וליליאן תמיד איתי ואני לא יכולה לברוח לחדר שלי כמו בבית של ההורים שלי.

התיישבתי על האסלה בייאוש, זה לא עובר. הכאב לא עובר, המחשבות לא עוברות, הרצון או יותר נכון החוסר רצון לא עובר.

קברתי את פניי בידיים שלי והתייפחתי בשקט, תום נרדם כי כבר מאוחר אבל ליליאן עדיין ערה, היא לא יכולה לשמוע אותי בוכה, היא לא יכולה לדעת שאני שבורה, אף אחד לא יכול לדעת את זה.

אני לא אוהבת שאנשים חושבים שאני חלשה, מבחינתי שמישהו רואה אותי בוכה זה מסמן חולשה. אני יודעת שזה לא נכון לחשוב ככה אבל אני לא שולטת במחשבות שלי כמו שראיתם...

 דפיקה בדלת החזירה אותי למציאות המאכזבת.

"רק רגע." קראתי.

קמתי מהאסלה והסתכלתי על עצמי במראה, העיניים שלי כל כך אדומות שאנשים יכולים לחשוב שעישנתי סמים. לקחתי חתיכת נייר טואלט והרטבתי, עשיתי את זה פעמיים, שמתי על העיניים ולחצתי. אחרי דקה של לחיצות הורדתי את הנייר ונשמתי עמוק כדי להרגיע לעצמי.

תמיד קשה להרגיע את עצמי אחרי שאני בוכה, עם כל הנשימות שאני עושה התרגילים שלמדתי במשך השנים והרצון להירגע אני תמיד מוצאת את עצמי בוכה שוב או על סף דמעות שאני מסביב אנשים.

פתחתי את הדלת ופגשתי את ליליאן עם היד מורמת כאילו היא באה לדפוק בדלת שוב.

"הכל טוב אמה?" ליליאן שאלה בדאגה.

"כן הכל מצוין, את בסדר?" 

"יותר מבסדר." היא חייכה חיוך גדול, "אני הולכת לישון עכשיו, לילה טוב."

"לילה טוב ליליאן." החזרתי לה חיוך והלכתי לחדר של תום.

הוא ישן על הבטן עם הידיים שלו שרויים על כל המיטה. שמתי את הטלפון שלי בהטענה ועליתי על המיטה בזהירות כדי לא להעיר אותו, נשכבתי לידו וחייכתי כשאחרי כמה שניות יד נכרכה סביבי.

~~~

"את מוכנה?" תום נכנס לחדר עם כוס מים בשבילי.

"תודה," לקחתי ממנו את הכוס, "עוד כמה שניות אני רק צריכה לשים נעליים."

"פעם אחרונה שאני נותן למאי לתת לך שמלה. כל הבנים יסתכלו עלייך היום." הוא נשכב על המיטה עם ידיים משולבות מאחורי ראשו והסתכל עליי.

"אל תגזים, הם לא ישימו לב אליי." גלגלתי עיניים ושמתי את הנעליים מהחתונה של אחות של תום.

"ממש, את בטח תהיי הבת הכי יפה שם." הוא התעקש.

"טוב. ורק שתדע שאם מישהי תסתכל עלייך יותר מדי אתה כנראה תצטרך להוציא אותי לפני שאני אקרע אותה." הצבעתי עליו באצבע מזהירה. הוא צחק, תפס את ידי ומשך אותי לשכב על החזה שלו.