"אמה!!!"
"אוי שיט..." מלמלתי מהחדר שלי וירדתי למטה באי רצון, "היי איך היה הטיול שלכם?" שאלתי בנימוס.
"אויש אל תהיי מזויפת ותנסי להיות נחמדה." אבא שלי גלגל עיניים ואז פנה לניקי בקול רך, "תעלי למעלה ולכי לישון טוב? יש מחר בית ספר." ניקי נאנחה ועלתה למעלה בריצה לאחר שנתנה לאבא חיבוק ולאימא נשיקה וחיבוק.
"מה עשית למטבח שלי?" הוא שאל בקול קשוח שוב, מדהים איך הוא משנה את המצבי הרוח שלו כשמדובר בבנות שלו.
"מה עשיתי למטבח שלך?" שאלתי בתמימות למרות שידעתי על מה הוא מדבר.
הוא נתן לי סטירה מצלצלת ושאל אותי שוב, "מה עשית למטבח שלי חתיכת כלבה?!"
"ניסיתי להכין סופלה," שפכתי הכל, "הייתי רעבה ולא היה כלום במקרר אז הכנתי לעצמי סופלה."
"הכנת לעצמך סופלה? את לא חושבת שאת שמנה מספיק עכשיו?" העיניים שלי נסגרו בחוזקה כניסיון לא לבכות מדבריו של אבי, "למה לא ניקית אחריך?"
"זה היה מאוחר בלילה והייתי עייפה אז הלכתי לישון ותכננתי לנקות את זה לפני שתגיעו." אולי הם יוותרו לי הפעם...
"אה אז בסדר, בואי אני אעזור לך לנקות." לרגע תקווה עברה במוחי אבל היא נעלמה כאילו מעולם לא הייתה כשאבא תפס את שיערי הפזור בחוזקה והצמיד אותי לכיור המלוכלך. "אני לא מוצא סמרטוט אז כנראה שנצטרך לאלתר." הוא הסביר ברשעות.
"יש סמרטוט בכיור, אתמול ראיתי אותו." יופי אמה, גאון הדור.
"תסתמי את הפה המגעיל שלך!" הוא הרים את ראשי רק כדי להצמיד אותו שוב בשיש ביותר חוזקה, הרגשתי איך הראש שלי מקבל סימן אבל עצרתי את הדמעות, זאת כנראה המשימה הכי קשה שעשיתי כל חיי.
"נו קדימה אמה," הוא אמר את שמי בתיעוב, "תנקי את הבלאגן שעשית." הוא התחיל להעביר את ראשי מצד לצד בשיש, השיער והלחי שלי ספגו את כל הלכלוכים.
"בבקשה תפסיק." דמעות זלגו מעיניי ולחשתי בקול שבור.
"סתמי חתיכת זונה." הוא הרים את ראשי ופנה לאימא שלי, "מה את אומרת? זה נקי עכשיו?"
"כן, אבל עדיין מגיע לה עונש." אימא חייכה בערמומיות.
מה עשיתי להם שהם שונאים אותי כל כך??
"צודקת." אבא מלמל ודחף אותי לרצפה, הוא בעט בי כמה סניטמטרים ליד הצלעות והתכווצתי בכאב. אימא הצטרפה והורידה נעליים רק כדי לזרוק אותם עליי, אבא ואימא המשיכו לבעוט ולהרביץ לי עד שהייתי קרובה לאבד את ההכרה.
"טוב בוא, אני עכשיו מלוכלכת ממנה." אימא משכה את אבא שנתן לי בעיטה אחרונה לפני שהם הלכו למעלה.
בכיתי בשקט והרגשתי דם שיוצא בין הרגליים שלי, הם גרמו למחזור שלי לבוא?
פחדתי שזה משהו אחר אז הצלחתי להגיע לטלפון שלי והתקשרתי לאמבולנס, הם באו כעבור כמה דקות. החובש הרים אותי לאמבלונס והתעלפתי בדרך כשברקע אני שומעת את הפרמדיק אומר לי להחזיק מעמד.
YOU ARE READING
הגיבור שלי
Romanceהיי קוראים לי אמה כרמלי בעיקרון החיים שלי נורמלים לחלוטין, אני בת יחידה וההורים שלי נחמדים ומאמינים בי בטירוף, אני די מקובלת בבית ספר שלי, הבנים רוצים לצאת איתי והבנות רוצות להיות חברות שלי, חבורת החברים שלי גדולה ואנחנו מקורבים ועוזרים אחד לשני כשצ...