פרק 18- זה לא עובד!

1.6K 82 13
                                    


הפרק מכיל התעללות פיזית, נסיון התאבדות ומחשבות דיכאוניות, בשביל מי שלא נוח לקרוא את זה אני אסמן לכם מתי אתם יכולים להפסיק לקרוא ומתי אתם יכולים להמשיך, אם אתם מרגישים שזה נוגע בכם בצורה לא טובה תפסיקו לקרוא מיד ואם אתם מזדהים עם אמה או עם מה שהיא עוברת תזכרו שאתם תמיד מוזמנים לדבר איתי על הכל, אני תמיד אשמח לענות ולעזור.

יום למחרת הייתי צריכה להישאר לפרטני עם המורה שלי לתנך כי נכשלתי במבחן האחרון, הציונים שלי ירדו משמעותית מאז תחילת השנה חוץ ממתמטיקה שרק עלו, אז החלטתי לתקן את זה ולבקש עזרה ממורים. 

אני בן אדם עם גאווה, קשה לי לבקש עזרה ורוב הפעמים אני מנסה להתמודד עם הבעיות שלי בעצמי, כמו שאני עושה תמיד אבל אין לי כוחות שכליות, פיזיות או נפשיות ללמד את עצמי את כל המקצועות אז נתתי למורים שלי פתק שאני צריכה עזרה והם קבעו איתי ימים, רובם נופלים על הפסקות או שיעורים אחרים חוץ מתנך שהייתי צריכה להישאר מאוחר, העדפתי להביא להם פתק ולא לבקש מהם בפנים מול פנים. 

"טוב, אני חושבת שסיימנו להיום. הצלחת להבין את החומר?" המורה שאלה אותי וסגרה את הספר.

"כן תודה על העזרה." שמתי את חפציי בתיק וקמתי.

"בכיף, בהצלחה במבחן ביום חמישי." היא אמרה ויצאה מהספרייה.

הסתכלתי על השעון בטלפון שלי ונדהמתי לגלות שהשעה הייתה 5 אחרי הצהריים, כמה זמן ישבתי שם עם המורה?

 רצתי מהר לתחנת האוטובוס וכעבור כמה דקות הוא הגיע, הצלחתי לשכנע את ההורים שלי להחזיר לי את הרב קו כי הייתי צריכה אותו בשביל לחזור הביתה כשמאי לא יכלה לקחת אותי. כל הדרך קיוויתי שאימא עדיין לא הגיעה כי אם היא כן והיא גילתה שאני לא בבית היא תרצח אותי, טוב אולי זה דבר טוב, לא?

יצאתי מהאוטובוס ורצתי מהר הביתה אבל האטתי כשראיתי את האוטו של אימא ואת האוטו של אבא בחנייה.

טוב היה נחמד להכיר את כולם, נתראה בגן עדן. לא בעצם אני לא אגיע לגן עדן כי כל הדברים שקרו לי קורים מסיבה, אז אני מניחה שאני לא בן אדם טוב אם מגיע לי את כל זה.

פתחתי את הדלת באיטיות ובשקט וניסיתי לברוח מהר למדרגות ששמעתי צעקות במטבח, "אמה תבואי לפה!" 

פאק.

הלכתי למטבח וראיתי את אימא ואבא המאוד זועמים שלי מחכים לי ליד השיש.

אתם יכולים להפסיק לקרוא

"איפה לעזאזל היית?" אבא צעק עליי.

"ה-הייתי בבית ספר, היה לי פרטני עם המורה בתנך."  הקול שלי רעד מפחד וניסיתי להסתיר את זה עם שיעול.

הגיבור שליWhere stories live. Discover now