למען האהבה

פרק 11

השוטרים פרצו בחוזקה אל הכיתה. התקדמו אל עבר כל הכיסאות וחיפשו בעניהם את המבוקש.
הכל היה נראה כמו סרט בהילוך איטי. כמו הרגע הזה בסרט שתופסים את הרשע .

הם עצרו בשולחן אחד, והרימו בחוזקה את התלמיד. הייתי המומה . לא ידעתי איך להגיב. הם התאבקו איתו והחזיקו בידיו. העבירו אותם למאחורי הגב ואזקו אותו. ואז הוציאו אותו מהכיתה בפראות. בלי לתת לו אפילו לדבר. כאילו חיפשו אותו כל כך הרבה זמן וסוף סוף מצאו. והדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו זה
מה לעזאזל דור עשה.

הוא באמת עבריין כמו אותו יום בבית שלו?
וגם אם כן.. במה ? בסמים? עולם תחתון? במה?
הסתובבתי במסדרון עדיין המומה מהחצי שעה הקודמת. חושבת על כל המקרה המוזר הזה, על הבוקר ההזוי הזה.
״לא הבנתי. מה קרה?״ אמה שואלת ומעירה אותי מתוך הבועה שנכנסתי אליה.
״מה?״ אני שואלת. לא הקשבתי לאף מילה שלה.
״למה הם לקחו את דור?״ היא חוזרת על עצמה.
״אין לי מושג.״ אמרתי.
״אני בטוחה שישחררו אותו.״
״מאיפה את כל כך בטוחה? אנחנו בקושי מכירות אותו. אי אפשר לדעת מה הוא מסתיר.״
״את לא איתו בשיעור אומנות?״ שאלה אמה.
״אני כן, ולא שהוא מדבר כל כך הרבה, או מסביר למה שתי בריונים פרצו לו לבית והחטיפו לו מכות. וגם כשאת דורשת הסברים הוא אומר לך לעזוב את זה, אז אי אפשר לדעת מה עובר לבן אדם הזה אחרי שעות בית ספר. אבל ממה שאני ראיתי, זה לא כל כך טוב.״
רום הגיע מאחורינו.

״ראיתן את הבחור שעצרו אותו המשטרה?״ שאל בהתלהבות.
״כן, קוראים לו דור.״ אמרתי. אמה הינהנה לצידי.
״אה, את מכירה אותו? איך?״ שאל.
״אמ, הוא איתי בשיעור אומנות.״ אמרתי במבוכה. לא רציתי לומר מאיפה באמת הכרתי אותו ואיך. ולמה.
״יש לך מושג למה לקחו אותו?״ שאלה אמה.
״סמים. מצאו בתא שלו סמים״ אמר. הייתי בשוק.
סמים? זה הקטע שלו?
חשבה. הוא נראה כל כך תמים. הוא כל כך שונה מזה.
לפחות ממה שהראה לה.
״וואו, אני בשוק. הוא לא נראה כזה..״
״כן, מוזר.״ אמרה אמה.
״אם זה רציני אז הוא לגמרי מסובך.״ אמר רום. הרגשתי כל כך רע בשבילו.

יום אחרי יום חיכתה לראות אם הוא חוזר. יום אחרי יום לא הפסיקה לחשוב על מה קורה איתו בלי להבין כל כך למה. היא פשוט דאגה לו.
כל השבוע חיכתה לשיעור אומנות, לראות אולי הוא יהיה שם. אבל הוא לא היה.

עד היום.
כשהגיע אלי בבוקר ללוקר שלה ראתה אותו ליד הלוקר וירדה לה אבן מהלב. היא רצה אליו בדאגה מוסתרת.
״דור..״ אמרה. הוא הסתכל עליה.
״אלי.״ אמר ובחן את עניה חזק כל כך. כאילו חיכה להסתכל עליהם.
״מה... מה קרה? למה השוטרים לקחו אותך?״ שאלה. לא ידעה אם השמועות נכונות.
״הפלילו אותי בסמים.״ אמר. אלי הרגישה הקלה קטנה . שמחה שזה לא נכון.
״מה? מי? למה?״ שאלה במהירות.
הוא סגר את הלוקר קצת חזק. כאילו מיתן את עצמו באמצע הסגירה. ״עזבי את זה אלי.״ אמר והחל ללכת.
אלי גיחכה . ״אז אתה שוב לא נותן הסברים?״
אמרה ואז הסתובב אליה .
״אני לא חייב לך שום דבר. אלי.״ אלי חשה עקיצה כואבת והשתדלה שלא להפגין את העלבון שהרגישה.
הוא הסתכל עליה עוד כמה שניות ואז הסתובב והלך.