למען האהבה

פרק 29

אני מתעוררת לשעון המעורר בשעה 6:00. מתקשה לפקוח את עיני. המון זמן לא קמתי בשעות כאלה כדי להתארגן לבית הספר. התלבשתי ואירגנתי את המערכת של היום ויצאתי מהחדר למטבח לקחת כוס מים.
ריאן ירד אחריי. הסטתי כל מבט אפשרי ממנו. הנחתי את הכוס בכיור ולפני שיצאתי ריאן העיף בי איזשהו מבט לא מובן. הנחתי לו לחלוף ויצאתי מהבית.

אני מניחה את הספרים שלי בלוקר ומתכוננת לשעה השלישית, פותחת את הטלפון שלי ומקבלת הודעה מדור.
׳צאי לבחוץ.׳ כתב.
׳למה?׳ השבתי.
׳צריך להגיד לך משהו. אני מחכה לך בשער׳

סגרתי את הטלפון ויצאתי, ראיתי את דור מחוץ לשער והתקדמתי מהר יותר.
הוא נשק לשפתיי שניות ארוכות והפסיק.
״למה אתה לא יכול פשוט לחזור.״ אמרתי בקול ילדותי.
״אלי, יש משהו יותר חשוב מזה.״ הוא מביט בי במבט מתחמק.
״מה קרה?״ אני שואלת.

״אבא שלי. הוא רוצה שנתחיל היום״ הוא אומר. אני נקפאת לשנייה וחוזרת לעצמי .
״ואו. היום? מה..״ אני לא מבינה כל כך. ״מה בדיוק עושים היום? מתי? איך?״ אני שואלת בבת אחת ודור מחזיק בפניי.
״אל, תרגעי. יהיה בסדר.״ הוא מנשק אותי נשיקה קטנה. ״זה משהו שהייתי עושה ממש בהתחלה, מכירה לאנונימיים.״
אני משתדלת להבין את הקודים המוזרים האלה .
״אבא שלי כנראה רוצה להכין אותך.״ אני מתאפסת על עצמי ומשחררת .

״טוב, מה שצריך לעשות נעשה. ידענו שבסוף הוא יגיד לנו להתחיל. אני מוכנה. התאמנו מלא.. אני מוכנה.״ אמרתי.
דור שינה את פרצופו לחסר אונים כשהבין באמת שזה הולך לקרות היום.
״אני שונא את התוכנית הזאת.. פשוט שונא.״ הוא אומר ומחזיק חזק בראשו, מסדר את שיערו ברפרוף עצבני.
״דור, יהיה בסדר .״ אני אומרת ותופסת בפניו. ״אנחנו כבר בתוך זה, אי אפשר לשגת.״
״את זה אני שונא עוד יותר.״ הוא אומר בפנים מתוסכלות.

כאילו הוא לא מבין איך הוא הכניס אותי לכל הדבר הזה.
כאילו היה צריך להשאיר אותי מחוץ לשקרים שלו ולהגן עליי מכל הסיפור המטונף והמסובך של המשפחה הפסיכית והעבודה הלא חוקית שלו שנישלטת על ידי האבא המשוגע שלו.
נישקתי את שפתיו שניות ארוכות. ליטפתי את שיערו. פניו הקודרות התמוססו בשנייה וכל גופו נרפא.
״מה אעשה בלעדייך.״ אמר.
״אני גם תוהה לפעמים.״ אני אומרת. הצלצול נשמע. ״אני חיבת לעוף.״
״טוב, ב 20:00 תהיי אצלי .״ הוא אומר ואני עוזבת את ידו ונכנסת לבית הספר. הוא הסתכל עליי עד שנכנסתי אל תוך השער הפנימי וחייך אליי את החיוך שיכולתי להבחין גם במרחק של 20 מטר. חייכתי חזרה ונכנסתי.

השעה 20:00. אני די לחוצה. לא חשבתי שאי פעם אכנס לדבר הזה. לא חשבתי בכלל שאמרתי שאכנס לכל התוכנית הזו, כל מה שעניין אותי זה דור. רק לא לוותר עליו.
ואעשה כל מה שצריך כדי להשאיר אותו שלי.