למען האהבה

פרק 32

~לאחר שבועיים~
הכל די רגיל. אבא שלי עדיין במעצר ולראין נשארו קצת סימנים כחולים. אמא שלי עדיין מסתגרת בחדר אבל לפחות נשארה שפויה.
אחרי כל הבלאגן בקושי הספקתי להתכונן עם דור למבצע המוזר הזה של אבא שלו.

״אתה יכול להסביר לי קצת יותר על התוכנית הזו?״ אמרתי לדור כלוקחת הפסקה מהאימון בעיטות וההנפות המוזר שלו.
״זה כעיקרון אותו דבר, פשוט הולכים למקום רחוק יותר, עם אנשים מסובכים יותר, לזמן ארוך יותר.״
״מקום רחוק יותר?״ שאלתי. ״לאן?״
״אל תדאגי.״ התקרבתי אליו.

״דור, לאן?״ דרשתי את התשובה.
הוא נאנח. ״צרפת.״ אמר.
״מה?? עד צרפת? איך אני אשאיר פה את ריאן ואמא שלי?״
״זה רק לשבוע, אל תדאגי.״ דור נראה עצוב. כבר ידעתי למה. הוא לא רצה להגיע למצב שאני כבר לא רוצה את זה.
הוא מרגיש שהוא הכניס אותי לכל החרא הזה.
״טוב. לא נורא. יהיה בסדר.״ אמרתי.
הוא התקרב ואחז בפניי. נישק את שפתיי בפראות.
״מה את אומרת שנעשה משהו יותר מעניין?״ הוא החל להוריד את ידיו מגבי היישר אל מותניי.
״מממ...״ אמרתי. ״אתה לא לוקח הפסקות הא?״ צחקתי.
״עם הדבר היפה הזה שעומד מולי איך אפשר?״ כל פניי האדימו.
״את מסמיקה.״ הוא אמר. השפלתי את ראשי.
״די! אתה מביך אותי.״ צחקתי.
״ממ..״ הוא נישק נשיקות רטובות וקטנות בצווארי שגרמו לי לצמרמורת.
״טוב אנחנו בגינה דור, לפחות ניכנס לבית.״
״למה? בית זה לא מיושן קצת?״ הוא גיחך. נתתי לו מרפק וכולו התקפל. ״אתה רואה? למדתי דבר או שתיים עם השיעורים המייגעים שלך.״

״את מצליחה רק כשאת מפתה אותי.״ אמר.
״אולי אני אפתה גם את מי שיגע בי וככה אני אצליח לנטרל אותו לא?״ הסתכלתי בפניו כדי לראות אותם מתעצבנות.
״חבל עליו.״ הוא אמר. כולי התמלאתי פרפרים. צחקתי בקול רם.
״מה אני אעשה איתך!״ נישקתי אותו.
״אני יודע..״ הוא אמר. הרים אותי עליו בבת אחת, מה שגרם לצרחה קטנה לצאת מפי.
הוא ליפף את ידיו על ישבני ונכנס לבית. הניח אותי על שיש המטבח והוריד את חולצתי.
״אתה שובב.״ אמרתי והורדתי את חולצתו. לא יכלתי להפסיק. נישקתי אותו בפראות וליטפתי את שריריו.

״את מתה לזה. אל תיתממי..״
״שקט.״ אמרתי וחזרתי אל שפתיו.
״אני מטורף עלייך.״

~~~~~

היום הגיע. אנחנו נוסעים לאמריקה ל- ״מבצע שחיתות.״ מה שנקרא. מי היה מאמין..
אני אוחזת בידו של דור כשאנחנו מטיילים בשדה תעופה עם המזוודות. מניחה את ראשי אליו, כאילו אני הולכת לנפוש במלון עם החבר שלי ולא למכור סמים.
״את נראת מאוד רגועה.״ אמר דור וחיזק את אחיזתו בידי.
״כל עוד אני איתך.״ אמרתי.
״אני אוהב אותך.״ אמר ונישק את שפתיי.
״גם אני.״ אמרתי.
״אפשר להפסיק עם הקוצי מוצי?״ בחוריו של דור אמרו מאחורה. לרגע שכחתי שהם איתנו. צחקתי בשקט.
״סליחה.״ אמרתי.
״אם יש לך בעיה אתה מוזמן ללכת״ אמר דור.
״מתי תבין שאנחנו לא אוייבים שלך?״ אמר אליו אחד מהבחורים .
״מתי שתפסיקו לעקוב אחרי כל שנייה ושנייה בחיים שלי או מתי שתפסיקו לעבוד עם אבא שלי.״ אמר.
״איך שאתה רוצה.״
״טוב די, אל תתיחס אליהם.״ אמרתי אל דור והמשכנו ללכת.