למען האהבה

פרק 10

״את לא תדברי אלינו בחוסר כבוד!!״ צעקו הוריה של אלי . אלי עמדה מולם כשיידה משולבות בתוך חזיה.
״נמאס לי כבר! כל הזמן אתם נגדי! כל הזמן אני לא בסדר!״ צעקה חזרה, רוי הצטרף אחרי דקה לוויכוח.
״אני באמת לא מבין מה אתם רוצים ממנה.״ לחש להם באוזן, אך יכלה לשמוע זאת היטב.
״באיזה צרות את עוד מסתבכת , הא?״ אמרה אימה.
אני הולכת לשסף להם את הגרון. רתחה אלי.
״אמא! הנער הוא זה שהטריד אותי!! הוא נגע בי!! אני לא עשיתי שום דבר חוץ מלהסתובב בבית ספר כמו שכל תלמיד נורמלי עושה עד שהם באו והתחילו למשש אותי!!״ צעקה והניפה את ידיה בחוזקה.
״ההורים שלו התקשרו אלינו. זו לא ממש הגרסה שלהם.״ אמר אביה.
״אה! אז אתם מאמינים להם ולא לי??״ הרגישה אלי שעוד רגע היא פשוט מתפוצצת מזעם.
נאמס לי מהם. נמאס!
״לכו לעזאזל! שניכם!!!״ צעקה עליהם והלכה במהירות לחדר.
אני לא נשארת בבית הזה, אפילו לא עוד יום אחד.
אמרה לעצמה כשהכניסה את הבגדים אל תוך המזוודה.
כשסיימה להכניס הכל יצאה דרך החלון. התניעה את האוטו ונסעה אל אמה.

כשהגיעה אל ביתה דפקה בדלת שלוש דפיקות .
אמה פתחה לה את הדלת, ואז,
פרצה בבכי ולא יכלה לעצור את הדמעות.
אל??״ אמה הייתה המומה וחיבקה את אלי. ״מה קרה??״ אמרה בפאניקה.
אלי אמרה בבכי ״אני לא יכולה להישאר שם יותר..״ אמה הסתכלה עליה ואז על המזוודה שיבידה.
״אני ...אני יכולה להיות אצלך ..? עד ש..—״
״כן! ברור שאת יכולה..״ אמרה אמה . אלי מחתה את דמעותיה ונכנסה לביתה של אמה.

״את לא חושבת שהם ינסו להחזיר אותך לבית?״
אמה שואלת.
״שינסו.״ אני אומרת. למרות שאני בספק אם זה יזיז להם בכלל.
״אל, את הילדה שלהם.. ברור שהם אוהבים אותך. פשוט.... הם כנראה לא יודעים איך להפגין את האהבה הזאת.״ אמה אומרת. זה לא ממש מנחם אותי, כי גם אם הם אוהבים אותי, הם באמת מפגינים את זה בצורה שונה . שונה מידי.
״אני רק רוצה לישון.״ אמרתי, הרגשתי את כל העייפות נופלת עליי בבת אחת מכל הבכי. ראשי היה על ברכה של אמה ועצמתי את עניי. אמה החלה ללטף את שיערי עד שנרדמתי.

״אל, קומי״ אלי שומעת בהידהוד ואז פותחת את ענייה. אמה עומדת מולה והיא נזכרת בכל המאורה.
היא מתיישבת על המיטה ופותחת את הטלפון שלה.
׳3 הודעות מרום׳ פתחה אלי את ההודעות. נזכרה בכל מה שקרה באותו יום במועדון. וכשחשבה על זה, היא ממש צריכה אותו עכשיו. ממש צריכה להשתחרר קצת.

׳חיכיתי לך בחוץ, חשבתי ללוות אותך לבית ספר.׳
׳את בבית?׳
וענתה לו;
׳עזבתי את הבית. אני אצל אמה עכשיו. ניפגש בבית ספר, אני צריכה לדבר איתך.׳

שלחה את ההודעה וסגרה את הטלפון.
קמה והלכה לשירותים .
״מי זה היה?״ שאלה אמה. נזכרה אלי שאפילו לא סיפרה לה על הנשיקה שלהם. אבל היא לא יכולה לספר לה. אסור שאף אחד ידע על זה.
״רום. הוא רצה ללוות אותי״ אמרה אלי ושטפה את פייה מהמברשת שיניים.
״אה, אוקי.״
יצאה אלי מהאמבטיה ופתחה את המזוודה שלה, הוציאה בגדים ולבשה אותם.
״טוב בואי, אנחנו נאחר.״ אמרה אמה כעבור חמש דקות והן יצאו.
הטלפון של אלי צלצל.
״זה ריאן.״ אמרה, ואז ענתה.
״הלו?״
״את משוגעת? לאן הלכת?״ אמר בדאגה.
״אני לא חוזרת לבית בזמן הקרוב . ריאן, אני באמת לא יכולה להיות שם יותר.״ שקט שרר שניות ארוכות מבעט לקו.
״אני .. אני מבין אותך.״ אמר לאחר כמה שניות.
״אבל למה את לא מספרת לי שום דבר?״
״לא הספקתי. אני מצטערת״ אמרה.
״טוב, אני אראה אותך בבית ספר.״ אמר וניתק.
״הכל בסדר?״ שאלה אמה.
״כן , את יכולה לנסוע.״