למען האהבה

פרק 34

⚠️אזהרה - פרק שיכול להיות קשה לקריאה. ⚠️

פרקי סיום הסיפור!! 1/3🎊

אלי!!״ דור צרח לעברה בשארית כוחותיו.
אלי פחדה כמו שלא פחדה מעולם.
״אז, דור.״ אמר הבחור. ״אולי נמסור לאבא שלך איזה מסר מתוק?״
״לך תזדיין.״ אמר. הבחור החטיף לו בוקס ודור נפל לרצפה. הוא הרים אותו שוב.
״יאללה.״ אמר לבחורים ואותו בחור שחרר את האקדח מראשה וכיסה אותה עם שק.

היא לא יודעת מה קרה מאז, מה היה עם דור. היא יכלה רק לשמוע אותו.
היא יכלה לשמוע את הבחור אומר לה ״תיכנסי!״ בקול חזק וחסר רחמים.
היא יכלה לשמוע את הרעש של האוטו המונע וקיוותה לשמוע את דור, אך מצאה את עצמה לבד בתוך האוטו.
עינה היו מכוסות עם שק שחור וידיה היו קשורות עם חבל שהיה קשור כל כך חזק שהרגישה את השטפי דם שהתמלאו בה.
אלי לא יכלה להגיד דבר. לא ידעה מה להגיד כלל. היא רק קיוותה שדור בסדר, ולאן שלא יקחו אותם, או מה שלא יעשו איתם,
דור יהיה ליידה.

הבחור דחף את אלי בחזקה אל הרצפה והסיר ממנה את השק.
סוף סוף יכלה לנשום.
היא ראתה בעיניה מקום נטוש ומלא אבק. מן מרתף שהיה נראה לה שטחוב עמוק בתוך האדמה.
לפתע הבחור השני הגיע עם דור אל אותו חדר. הוא זרק את דור על הרצפה, בקצה השני של החדר.
״דור!״ קראה לעברו, מוסרת לו שהיא נמצאת ליידו.
״אלי.״ אמר, כאילו אבן ירדה מליבו.
הם הורידו את הכיסוי שלו.

הוא בחן את פניי, פניו היו מתוסכלות כל כך.
כאילו ידע שהולכת להיות מלכודת ולא יצא ממנה.
״אלי..״
״שקט!״ אמר הבחור הצעיר ובעט בדור.
דור גנח בכאב, כל גופו היה מוכה. כל פניו היו דם.
״אני בטוח שאתם רוצים לצאת מפה.״ אמר ופנה אל דור.
״אין לי בעיה לשחרר אתכם,״ הוא התכופף לדור, כדי שיוכל להסתכל עליו. ״אתם פשוט תצטרכו להחזיר את מה ששלי.״
״מה ששלך?״ אמרתי לעברו. הוא אפילו לא הסתובב כדי להסתכל עליי. אלא רק המשיך בדברו.
״דור יודע. נכון דור?״
״שום דבר לא שלך.״ אמר. הוא החטיף לדור סטירה.
כאב לי לראות את זה. כאב לי שלא יכלתי לעשות עם זה כלום.
דמעות הציפו את עיניי.

״עד שלא נקבל את הכסף שאבא שלך לקח ממנו, אתה והחברה היפה שלך לא תצאו מפה בקרוב.״
הוא קם והחל ללכת. ״חכה.״ דור אמר והבחור עצר.
״תדבר עם אבא שלי, כל כך קשה?״ הוא ניגב את דמו מראשו עם שתי ידיו האזוקות.
״אתה חושב שאני מפגר? אם אבא שלך לא היה בכלא היה יותר קל לקחת אותו לכאן, והאמת גם יותר כיף.״
״אתה מוזמן.״ דור אמר והשפיל את ראשו ממנו.
״מה קרה? שונא את אבלה?״ הוא התקרב אל דור. ״אבלה רצח את אמא...״ הוא מתקרב אל דור בהתגרות.
״הרי זה היה ברור שמתישהו הוא יעשה את זה.״ ורידיו של דור התנפחו. הוא ניסה בחוזקה לצאת אך השלשלאות שתפסו אותו רק הכאיבו לו בידיים והעיפו אותו אחורה.
דור שתק.
״אם אתה כל כך שונא אותו, תדאג שיסדר את העניינים.״
אמר.
״איך אני אסדר את העניינים כשאני קשור כאן הא???״ הוא צעק עליו בחוסר אונים מוחלט.
״אל תדאג.״ הוא אמר ויצא מהמקום.