למען האהבה

פרק 35

פרקי סיום הסיפור! 2/3🎊

״הוא לא עונה אני אומר לך!!״ דור זורק בחוזקה את הטלפון על הרצפה.
״אני מאוד מקווה שהוא יענה.״ אמר הבחור.
אלי הסתכלה על דור הפצוע, אם כי לא זיהתה אותו כלל מפניו הנפוחות והמלאות דם.
״הוא לא יבוא. הוא לא יחזיר לכם את הכסף המזדיין הזה רק כדי לשחרר אותי מכאן.״ אמר דור בעצבים.
״חבל בשבילו.״ אמר בעצבים ויצא מהחדר.

דור ואלי לבד במרתף הנטוש הזה.
חסרי כוחות. מובסים.
דור התקרב לאלי.
״אל,״ ניסה למצוא את המילים הנכונות. ״אני יודע מה קרה.״
הוא אפילו לא הסתכל עליה. לא יכל.
״אני אהרוג אותו. רק נשחרר מכאן.״ אלי יכלה לראות דמעה שהציפה את עיניו.
״לא צריך להרוג אף אחד.״ אמרה אלי. חלשה כל כך.
שפתיה היו יבשות ושיערה היה שומני ומלוכלך. היא הרגישה דוחה.
בגדיה לא היו שלה, ובכל פעם שהסתכלה עליהם הייתה נזכרת בכל מה שקרה.
״אני בסדר.״ אמרה בלית ברירה.
״על מי את עובדת? שחכת עם מי את מדברת אל? זה אני. זה דור.״ אמר.
אלי פשוט פרצה בבכי.
לא יכלה להחזיק יותר.

מכל מה שעברו כאן שכחה שזה דור שנמצא לידה.
״דברי איתי.״ התחנן.
״אני לא יכולה יותר..״ אמרה בבכי. ״אני לא יכולה להסתכל עליך כי בכל פעם שאני מעזה לעשות את זה אני רואה את הבחורים מרסקים אותך!״ המשיכה לומר בבכי. לא יכלה לעצור את הדמעות. ״הדבר שהכי שובר אותי זה שאני יודעת שזה ההפך הגמור ממה שרצית שיקרה ומה שכל כך קיוות שלא נגיע אליו ואין לך את האפשרות לעשות אם זה כלום! זה הורג אותי!״
דור השפיל את מבטו.
״אני אוהבת אותך. דור.״ הביטה בפניו שלא שלו. ״ואני מתה כבר לצאת מהמקום המסריח הזה.״

״אנחנו נצא מכאן. שמעת?״ אמר תופס את מבטה.
״אל תישברי עכשיו. אל תישברי אל. בשבילי.״
״אני חזקה.״ אמרה.

לפתע נשמעה יריה.
״מה קורה כאן?״ שאלה אלי את דור.
עוד יריה נשמעה.

עכשיו גם יכלו לשמוע צעדים מתקרבים לחדרם.
״אני מפחדת דור.״
״יהיה בסדר.״ אמר ועצם את עניו, מחכה לגרוע מכל.
דלת חדרם נפתחה בחוזקה עד שנשברה.
כשקלטה אלי,
את הבחורים של דור,
פלטה נשימת אנחה.
כאילו הביאו לה את החיים מחדש.
״איזה מזל שאתם פה.״ אמרה.
הם הביטו בדור ונראו המומים.
״מה עשו לך?״ אמר אחד הבחורים.
״זה לא מובן?״ אמר בגיחוך והביט בשני הבריונים שעמדו לפניו, ובפעם הראשונה בחייו,
היה שמח לראות אותם.
״טוב, אפשר להוציא אותנו מכאן כבר?״ אמר בחוסר סבלנות.
הם הוציאו מהם את השלשלאות.
״איפה הם?״ שאלה אלי.
״השטח פנוי.״ אלי קצת נדהמה אבל באיזשהו מקום הרגישה הקלה .
״טוב, בואו נעוף מפה.״ אמר דור ואחז בידה של אלי. אלי ניסתה ללכת אך הייתה חלשה מדי. בקושי הצליחה לעמוד.
דור החזיק אותה שנייה לפני שנפלה והרים אותה בין זרועותיו.
״תהיה אחרינו.״ אמרו הבחורים והתקדמו לכיוון היציאה.
דור הלך אחריהם עם אלי בזרועותיו.

״זה נגמר.״ לחש באוזנה ונישק אותה.
״זה נגמר.״ החזירה לו ועצמה את עניה.
״לא להירדם אלי.״ ניער את פניה.
״אני עייפה.״ אמרה בקול צרוד וחלש.
״הגענו. חכי עוד קצת. לא להירדם!״
הם נכנסו אל תוך המכונית ודור הניח את ראשה של אלי על רגליו.
״יש לכם פה מים?״ שאל.
״כן, קח.״ זרק לעברו בקבוק ודור פתח אותו ושם כמה טיפות בשפתיה של אלי.
אלי לגמה מהמים וקמה בפתאומיות.
היא לגמה עוד כמה שלוקים ונאנחה.
״תודה.״ אמרה.
״אין על מה.״ אמר דור כשחייך לראות את עניה פתוחות.
״מה אתה מחייך.״ גיחכה.
״לא יודע.״ אמר. נישק את שפתיה.
״תשתה גם.״ אמרה. ״אל תשחק אותה גיבור.״
״אני לא גיבור?״ שאל
אלי צחקה בשקט. ״הכי גיבור.״ היא הרגישה את רגליו החמימות של דור והתמסרה אליהם. עצמה את עיניה להרגיש אותם. ״תלטף אותי.״ אמרה, צמאה למגעו.
דור ליטף את פניה, סידר את שיערה.
אלי נמסה למגע הזה. לא הרגישה אותו כבר כל כך הרבה זמן.
״התגעגעתי אליך.״ אמרה.
״גם אני.״ אמר והניח את ראשו על ראשה.

הם הגיעו חזרה למלון.
דור הניח את אלי בעדינות על המיטה וכיסה אותה עם הסמיכה.
אלי אחזה בידו עד שנרדמה והאחיזה התנתקה.
דור נשק לשפתיים ושכב לידה.

כבר שבוע שדור ואלי משתקמים מכל המאורע.
יהיה שקר להגיד שזה אותו דבר. זה ממש לא אותו דבר.
הם בקושי דיברו על העניין. לא שבכלל רצו לדבר עליו.

אבל דור ידע בדיוק מה לעשות. והוא לא שיתף את אלי בזה עד שזה לא נמצא בידיים שלו.

״מה עושים הערב?״ שאלה את דור כשהם יושבים בספה עם כוס יין בידיהם.
״מה בא לך?״ שאל.
״מ....בא לי לראות סרט.״ אמרה.
״סרט כבקשתך.״

דור ואלי צפו בסרט בסלון.
אלי תחבה את ידיה בשל דור והניחה את ראשה על החזה שלו.
החמימות הזו שהיא כל כך אוהבת, שהיא יכולה להישאר שם שעות.

דור עצר את הסרט.
״מה קרה?״ שאלה.
״זה לא השלב שעוברים ועוצרים את הסרט?״ אמר בגיחוך.
אלי צחקה.
״אה..״ מילמלה. ״הבנתי.״
״תרשי לי.״ הצמיד את ראשה לשלו וליטף עם ידו בעדינות נעימה את פניה. בכל פעם כמעט נישק את שפתיה אך נתן לה להשתוקק לכך.
לבסוף נפל לשפתיה ונישק אותם בתשוקה.
אלי נמסה.
היא ליפפה את ידה סביב צווארו ועלתה מעליו.
ידיו של דור תפסו מקום על מותניה של אלי וליטפו אותם.

״אני אוהב אותך.״ לחש לה באוזן. אלי הצתמררה.
״אני יותר.״ היא ליטפה את בטנו ומשכה מעליה את חולצתו. כמסרבת שתהיה שם.
דור הוריד את חולצתה. בבת אחת הרים את אלי ורכן מעליה.

אלי יכלה להמשיך כך שעות.
רק להרגיש את דור.
להרגיש את המגע שלו, שמסב לה כל כך הרבה ביטחון.
היא רצתה שהרגעים האלו לא יגמרו לעולם.
היא פחדה כל כך לאבד אותו,
אבל ידעה שהוא שלה לנצח.