פרק 31

255 16 14
                                    

״וואו.״ אמה הסתכלה על אלי מופתעת. ״אני בשוק.״
״אני עדיין לא מאמינה שזה קרה.״
״אני מצטערת אלי..״ אמה אמרה כקוראת לה בשמה הרגיל.
״אני אהיה בסדר.״ אמרה. ״מה איתך?״
״אני בסדר.״ אמרה. אלי ניסתה בכל כוחה למצוא נושאי שיחה משותפים אבל מאז המקרה היא פשוט לא אותה אמה. היא לא אמה בכלל. אלי העדיפה לוותר.
״טוב, אני צריכה ללכת לדור. נדבר אחר כך.״

~~~~

״איך אמא שלך?״ דור שאל, אוחז בידי ומלטף אותה.
״היא תהיה בסדר.״ אמרתי.
״איך זה לחזור לישון בחדר שלך?״ דור אמר בקול מתגרה.
״האמת.... רציתי להגיד לך משהו.״
״אה כן?״
״כן.״
״מה?״
״מאוד כיף לי לישון לבד. נראה לי שאני אסיים את זה.״ אמרתי ודור גיחך. ״גם אני רציתי האמת.״
״טוב. אז ביי..״ אמרתי ועזבתי את ידו, הוא פלט גיחוך צחוק ומשך אותי חזרה אליו. מנשק אותי.
״ממממ...״ אמרתי בין כל נשיקה.
״טוב, אתה לוקח אותי לבית?״ אמרתי. דור הנהן וקם לקחת את מפתחות האוטו.

~~~~

נכנסתי לגינה. עצרתי בבהלה כשראיתי את אבא שלי שוכב גמור בכניסה כשבקבוק בירה בידו. הוא היה רדום.
נבהלתי . זה הגיוני לפחד מאבא שלך? חשבתי.
התקשרתי מיד לריאן.
״ריאן!״ אמרתי בחוזקה אך בלחש.
״מה?״
״אבא פה. בבית. הוא שוכב בכניסה. בבקשה בוא.״
״אני בא. חכי שם ואל תתני לו ללכת!״ הוא אמר וניתק.
לרגע אבא שלי נהם בחזקה וקם ממקומו.
הוא הביט בי במבט גמור. נואש. מרוקן.
״או ילדה שלי!״ הוא לפתע צעק.
״נזכרת שיש לך אבא. איזה כיף שבאת לבקר.״
״אבא..״ ניסיתי להרגיע אותו. ידי רעדו. נזכרתי בסימנים הכחולים שהיו על אמא.
״בואי תביאי חיבוק לאבלה..״
״אבא די.״ אמרתי.
״את מפחדת ממני?״ הוא פתאום נהפך לעצבני. כולו נרתח.
״מה פתאום.״ אמרתי. התקרבתי אליו וחיבקתי אותו. כולו נדף ריח חזק של אלכוהול וזיעה.
הוא תפס אותי חזק מהרגיל. נרתעתי מעט.
״כמה זמן אתה מחבק אבא?..״ אמרתי בתוך החיבוק. קיוויתי לצאת.
הוא עזב.
״מה קרה לך אבא?״ שאלתי.
״מה קרה לי? הכל נפלא.״
״למה.. למה אתה שיכור?״
״או! זו שאלה מצוינת! אולי תעני עליה? בטח היית שיכורה מלא פעמים .״
״אני..״ לא ידעתי איך להגיב. לא האמנתי שזה אבא שלי מולי.
״את יודעת... כל הזמן הזה שלא היית.. שעזבת את הבית. שהזנחת את ההורים שלך.. חשבתי על משהו. את יודעת על מה?״
״על מה?״
״על איזו בת חרא יש לי!!״ הוא צחק לעברי והתקרב בתוקפנות. נרתעתי אחורה.

״אבא תפסיק!״
״אבא.״ פתאום ריאן הגיע. הרגשתי שמצילים אותי.
״או..... יש לי סיפור לא גמור איתך.״ הוא התקרב אליו במהירות ודפק לו בוקס. ריאן נפל אחורה.
ריאן קם והסתכל עליו. ״אבא.. תעצור.. בוא נדבר-״ הוא חבט בו פעם נוספת. ריאן התקפל.
״די אבא!!״ צעקתי מהצד. ״מה אתה עושה??״
אבא שלי המשיך לחבוט בו. ריאן על הרצפה. נאנק מכאבים.
״אבא..״ הוא ניסה לומר אך בכל פעם הוא רק חבט חזק יותר.
״אני לא אבא שלך!!״ הוא צעק.
״די! תפסיק אבא!״ צעקתי אליו.

התקשרתי לדור. כולי דמעות.
״דור! דור! בבקשה תבוא! פשוט תבוא!״ אמרתי וניתקתי מיד. אפילו בלי לחכות לתשובותו. ידעתי שהוא הגיע.

ניסתי להפריד את אבא שלי מריאן אבל הוא העיף אותי אחורה.
״די אבא בבקשה! אתה פוגע בו!! הוא מדמם!! מה קורה לך אתה התחרפנת??״
״את קוראת לאבא שלך משוגע?״ הוא התקרב אליי.
״זה,״ הצבעתי עליו, ״לא אבא שלי.״
לאחר כמה שניות שקטות דור רץ לכניסה וחשתי הקלה עצומה.
הוא תפס בידיו של אבא שלי וכלא אותם מאחורי גבו כך שלא יוכל לזוז.

״הגעת.״ אמרתי מתנשפת, מנקה את הדמעות.
״ברור שהגעתי.״
״מי זה? המאהב שלך? את יודעת שגם לאמא יש אחד כזה?״ לא יכלתי. הלכתי ממנו היישר לריאן.
דור הוציא חבל עבה מכיסו וקשר את ידיו של אבא שלי.
״מה קרה? לא רוצה להילחם בי?״
״לא.״ אמר.
״חבל. אתה מפסיד.״
״אולי.״ הוא הוציא כדור מכיסו ודחף לגרונו של אבי.
״תבלע!״ צעק. הוא החזיק בפיו כדי שלא יוכל לירוק את הכדור.
לבסוף הוא בלע אותו.

״מה זה הכדור הזה?״ הוא שאל. אך תוך 5 שניות הוא נפל לרצפה.
״מה זה??״ שאלתי.
״כדור מרדים חזק. אל תדאגי, הוא יקום עוד שעתיים.״
דור ניגש לריאן.
״אחי, אתה איתנו?״ הוא הישר את ראשו למעלה.
״לכי תביאי מים.״ אמר.
עברתי מעל אבא שלי ונכנסתי לבית. הבאתי בקבוק מים ונתתי לדור. דור שפך את המים על פניו של ריאן וניגב את דמו.
״בואי, תעזרי לי להרים אותו לתוך הבית.״
הכנסנו אותו לתוך הבית. השכבנו אותו בסלון.
״ריאן? אתה שומע אותי?״
״כן״ אמר בקול חלש. כולו היה חבול.
״מה נעשה עם אבא שלי? הוא שוכב שם בחוץ.״ אמרתי אל דור.
״אל תדאגי. אני אקח אותו למשטרה. הכל יהיה בסדר.״

בלעתי את רוקי בחזקה. פחדתי. פשוט פחדתי מהכל.
מזה שאבא שלי הגיע למצב הזה או בכלל מזה שהוא הולך עכשיו למעצר.
איך הוא הגיע למצב הזה
שאלתי את עצמי.
זה כל כך לא אבא שלי.
אמא שלי ירדה למטה. כשראתה דרך הדלת הפתוחה את אבא שוכב בחוץ, היא קפאה.
״אמא..״ אמרתי והתקרבתי אליה. ״אל תדאגי, זה נגמר. אנחנו לוקחים אותו למשטרה.״ אמרתי וחיבקתי אותה. היא חיבקתי אותי, עדיין קפואה. כשראתה את ריאן שוכב ברצפה היא רצה אליו בבהלה.

״ריאן!״ היא נפלה על ברכיה וליטפה את פניו. ״ריאן שלי..״ היא לקחה את הממחטה שהייתה על השולחן וניקתה את מצחו המדמם.
״מה לא עושים בשביל אמא הא?״ הוא אמר בקול צרוד.
אמא שלי התמלאה דמעות.
״אל תבכי.. סתם צחקתי.״ הוא אמר, מתאמץ לדבר.
״אל, יש לכם פה תחבושות?״ דור שאל אותי.
״כן.״ אמרתי. ״אני אביא.״

הבאתי את התחבושות ודור חבש את ידו של ריאן.
״תודה.״ הוא אמר לו. ״אתה לא כזה גרוע כמו שחשבתי.״ הוא אמר ונאנק. ״אח... כואב לי.״ אמר.
כאב לי לראות אותו ככה.
״טוב, אני אזוז. אני אקח על הדרך את אבא שלך לפני שיתעורר. את נשארת כאן?״ שאל דור.
״כן, אני אשן כאן לבדוק שהכל בסדר איתו.״
״טוב,״ אמר ותחם נשיקה לשפתיי. זה אולי הדבר היחיד המנחם בכל היום הזה. השתוקקתי לעוד.
״ביי״ אמרתי ודור יצא מהבית.

אימלה מה קורה כאןןן!
אוהבים??
אם אתם תגיעו 25 תגובות אני מעלה עוד פרק היום!!❤️
❤️
אם לא, פרקים חדשים כרגיל ביום שלישי בשעה 18:00🖤

למען האהבהWhere stories live. Discover now