למען האהבה

פרק 23

דפיקות עזות נשמעו מעבר לדלת. אלי לא הספיקה לקום וכבר הדלת נפתחה.
ריאן עמד בה.
״ריאן?״ אמרה אלי כהמומה.

״אז כאן את נמצאת!?״ אמר עצבני. אלי יכלה להרגיש את וורידיו בוערים. כאילו חשב שהיא מתה.
״לכאן ברחת כמו פחדנית במקום לבוא ולדבר עם אח שלך?!״ המשיך. אלי קפאה במקומה. דור הגיח כמה שניות אחרי.

״ואתה.. מי אתה בכלל?״ התקרב לדור אל הפרצוץ, כמתכנן לתת לו מכות. ״איך אתה מעז לנצל אותה?!״ צעק עליו.
״אני לא מנצל אותה.״ אמר. חיכתה אלי שיגיד מעבר.
משהו כמו ׳היא איתי. אני שומר עליה׳ או משהו בסגנון.
אבל הוא לא אמר דבר.

״אתה רע בשבילה! אם לא אתה היא הייתה חוזרת לבית שלה כבר מזמן. כמה זמן את מסתתרת בבית שלו כשאת אומרת לי בכלל שאת אצל אמה!?״
״הוא לא רע בשביל אף אחד! ואני לא שיקרתי לך! אם היית מתעניין בחיים של אחותך אולי היית יודע שאמה עברה תאונה ובכלל לא זוכרת אותי, ואם יש בן אדם אחד שנשאר לי כשכל האנשים בחיים שלי הלכו ממני זה דור!״
״נשאר לך?? את שמה לב מה את אומרת?? יש לך אותי יש לך המשפחה שלך שאם לא היית כל כך מתעבת אותה היית יכולה לשים לב שהם רוצים אותך! מה הוא עשה לך? חשף בפנייך את השרירים היפים שלו?״
״כדאי לך לשתוק עכשיו אני נשבעת לך!״
״את חוזרת עכשיו לבית ואני לא שואל אותך!!״ משך בידה של אלי והלך לכיוון היציאה. אך אלי התנגדה.

״תעזוב אותי!״
״לא. אלי, תלכי.״ אמר דור בפתאומיות.
״אני באמת רע בשבילך.״ המשיך. אלי הייתה בשוק.
״מה?״
״אני לא ניסיתי לשכנע אותך לחזור להורים שלך, אני לא שמתי לב אלייך, שמרתי אותך לעצמי בלי לראות בכלל מה טוב בשבילך.״
״דור ..״
״אני פשוט רע בשבילך! את אמרת שאני פוגע בך! את לא אמורה להיות עם מי שפוגע בך אלי.״
״לא זה נכון! אני.. אתה...״
״די אלי! תלכי כבר!״ השפיל את מבטו לשנייה ואז חזר אל פניה.
״זה נגמר.״ אמר, הסתובב ונכנס אל תוך החדר. השאיר את אלי חסרת מילים.

הוא עזב אותי? ניסתה אלי לשכנע את עצמה אחרת. אם הייתה יכולה להסביר במילים מה חשה באותם שניות כנראה שלא הייתה יכולה.
והדמעות- פשוט לא יכלו להישאר בפנים.
״עכשיו, את מוכנה לבוא?״ אמר ריאן בגסות. אך לאחר שנייה נכנע וחיבק אותה.
״די , אלי. בואי נלך.״ אלי עדיין נעמדה שם קפואה כשהדמעות לא מפסיקות לזלוג מעיניה.
הוא משך אותה איתו לבחוץ ואלי נכנעה לכאבה.

כל הדרך אלי שתקה.
כשהגיעו לבית של ההורים שלה היא יצאה אליו רק אחרי ששהתה באוטו 5 דקות.
״קדימה אלי, זה לא יהיה כל כך נורא כמו שאת חושבת.״ אמר ריאן אחיה. אבל הוא לא יודע שזה בכלל לא מעניין אותה. מה אכפת לה בכלל מההורים שלה? הם כל כך היו מאחוריה.
אבל עכשיו יש משהו נוסף שנמצא מאחוריה , מישהו נוסף שבחיים לא חשבה שיצטרך להיות מאחור.

היא ירדה מהאוטו וריאן התקדם לחבק אותה, אך היא העיפה את ידיו ממנה.
כשנכנסו לבית, הוריה עמדו בפתח.
לא יכלה להבין אלי אם הם כועסים או שמחים. כנראה שזה היה גם וגם. שניות ארוכות שבהו זה בזה. עד שנכנעו וחיבקו אותה. אלי לא עשתה כלום, היא גם לא חיבקה אותם חזרה .
היא פשוט עמדה ונתנה להם לחבק אותה.
״אלי.. אנחנו מצטערים על הכל. באמת.״
״סלחתי.״ אמרה בקור רוח ועלתה אל החדר שלה.