למען האהבה

פרק 25

אני מתעוררת תחובה בזרועותיו של דור. מנסה להבין אם זה באמת קרה או שאני צריכה להתעורר עכשיו מאיזה חלום ולהיזכר שהדברים בנינו כל כך מסובכים.

אני מסתכלת בעניו ומלטפת את בטנו הערומה.
מה אני אמורה לעשות עכשיו?
שאלתי את עצמי בחוסר וודאות מוחלט.
לאן ממשיכים מכאן?
שניות אחרי דור פוקח את עניו. מחייך כשמבין שאני נמצאת בין זרועותיו.
״בוקר טוב.״ אמר.
״בוקר.״ השבתי. ״דור?״ הבטתי בפניו.
״בבקשה . לא עכשיו. אפשר שנייה אחת איתך בלי לדבר על כל הבלאגן?״ דרש.
״כן.״ אמרתי והוא ליטף את פניי עם ידו ונישק אותי .
״אבל..״
״ש...״ סתם את פי עם שפתיו.
״לא, דור.״ הורדתי אותו מפניי. ״אי אפשר להתנשק ולשכב כשעוד 5 דקות תגיד לי ללכת מכאן.״ אמרתי פגועה. צופה את מה שהולך לבוא.
״את זאתי שבאת לכאן אתמול.״ אמר. שתקתי.
״צודק. זו הייתה טעות.״ התכוונתי לקום אבל הוא משך אותי והפיל אותי ליידו.
״בבקשה די. תישארי עוד 5 דקות. 5 דקות כמו אתמול.״
״אחרי ה 5 דקות האלה אני אצטרך ללכת ולבכות באוטו כי אני לא יכולה להיות עם חבר שלי. אז די דור.״ אני קמה ולוקחת את התחתונים והחזייה מהרצפה ולובשת אותם, נזכרת בליל אמש ועוצמת את עניי.
מתלבשת ויוצאת מהחדר.
דור קם והלך אחריי.
״אל..״
״די! אתה לא מבין שאתה רק מקשה עליי יותר? אני צריכה לתת לך ללכת ואתה לא נותן לי.״ אמרתי כשדמעותיי מצאו להם מקום מחסה.
הוא לא ידע מה עוד לומר.
״זו הייתה פשוט טעות.״ אמרתי וניגבתי את הדמעות מעיניי. ״פשוט טעות.״ טעות שהרגישה כל כך נכון. אמרה לעצמה.
לקחה את מפתחות האוטו ויצאה מהדלת.

״איפה היית??״ שאל בבהלה ריאן כשנכנסתי לבית.
״עזוב. בבקשה תניח לי.״ אמרתי . הוא הסתכל בעיניי וראה את דמעותיי שניסיתי לנגב לפני שנכנסתי לכאן.
״מה קרה?״ שאל. השפלתי את מבטי ואז הסתכלתי בפניו. ״ומה עשית אתמול בלילה..?״ הוא הסתכל עליי והבין את התשובה.
״לא.. בבקשה תגידי לי שזה לא מה שאני חושבת שזה.״
״זה מה שאתה חושב. ועכשיו תניח לי.״
אמרתי ועליתי במדרגות. ״למה.״ דרש לדעת.
״מה למה??״ התעצבנתי.
״למה את עושה את זה אם את יודעת בדיוק שככה תרגישי אחר כך!״ אמר כאילו הרגיש את הכאב שאני חשה. הוא יודע בדיוק איך אני מרגישה . תמיד ידע.
״זה לא כל כך פשוט כמו שאתה חושב. אי אפשר לשכוח בן אדם ביום.״
״את פוגעת בעצמך.״
״די. תעזוב אותי.״ אמרתי ועליתי במדרגות.
עליתי לחדר וריאן נכנס אחרי. הפעם במצב יותר רגוע ופחות תוקפני.
״אל..״ אמר והחזיק בידיי.
״די. אני לא תינוקת.״ דרשתי.
״תשחקי אותה אמיצה מול אמא טוב? לא מולי.״ אמר. נכנעתי לקולו ונפלתי לזרועותיו.
״הכל יהיה בסדר. אל.״ אמר. ואני רק מתפללת שזרועותיו יהפכו לשל דור.

אני לבד בבית.
ירדתי למטבח ולקחתי כוס מים.
כשעליתי חזרה לחדר הדלת דפקה.
ירדתי למטה ופתחתי את הדלת.
״דור?״ כאבה לי הבטן. אני רק מסתכלת עליו ושוב ונזכרת בכל מה שקרה.
״בבקשה. בואי נדבר.״
עלינו לחדר. בקושי העזתי להסתכל עליו. ידעתי שאם כן אני אפול למבט שלו כמו כל פעם מחדש.
״אני לא מוכן לוותר עלייך. אל.״ אמר. פניי השתתקו.
זה כל מה שרציתי לשמוע.
הדבר היחיד שרציתי שיגיד כל הזמן הזה.
״שיזדיין אבא שלי. בואי נברח.״ הסתכלתי בפניו ולא האמנתי למה שיוצא לו מהפה.
״אני לא מוותר עלייך. שמעת?״
״אתה רציני?״ התקרבתי אליו.
״את אולי הדבר היחיד שאני רציני לגביו אלי.״
נמסתי למילותיו. נפלתי לזרועותיו. כאילו הר יצא מהגוף שלי הרגע.
״מה עם החלק של ׳הוא ימצא אותנו ויהרוג אותנו׳?״
״שיהרוג. אמרת שאת אוהבת רומאו ויולה לא?״ צחקתי.
״יש לי רעיון יותר טוב מלמות.״ אמרתי. ידעתי מה לעשות. וידעתי שזו הדרך היחידה.
״מה?״
״אתה חייב להבטיח לי שאתה סומך עליי. ואין לא כתשובה. כי זה או זה או כלום.״
״דברי.״

״אני אהיה כמוך.״ אמרתי.
״מה?״
״אני אעבוד עם אבא שלך.. נעבוד ביחד.״ ורידיו של דור התנפחו.
״תגידי את השתגעת?!״
״אם נעבוד אצל אבא שלך ביחד הוא יעזוב אותנו בשקט!״
ניסיתי לשכנע אותו. אני יודעת שזה יעבוד.
״אלי, אין לך מושג מה את אומרת בכלל.״
״דור. זו הדרך היחידה. אני אתחבב על פני אבא שלך, אציע לו שנעבוד ביחד , ובתמורה שיתן לנו להיות ביחד.״
״בשום אופן לא!״ צעק.
״דור , תסתכל עליי.״ לקחתי את פניו והפנתי אותם אליי.
״אנחנו רוצים להיות ביחד, נכון?״ שאלתי. הוא שתק.
״נכון?״ חזרתי.
״אבל לא ככה!-״ ״אז זו הדרך היחידה.״ קטעתי אותו.
״אם אני אהיה עם אבא שלך, הוא לא ישלח את האנשים שלו לדרוס אותי, והוא לא ירצח אותי מול הפנים שלך. אני יודעת להגן על עצמי.״
״אני..״ הוא החזיק חזק בראשו. ״אני לא יודע מה אני יעשה אם תיפגעי.״
אמר.
״אני לא אפגע.״ ליטפתי את פניו. נישקתי אותו. הוא ליטף את צווארי והעמיק את הנשיקה.
״אוקי.״ אמר. וחזר לשפתיי. חייכתי.
״אוקי.״

דור ואלי יושבים באוטו בשקט מוחלט. לא יודעים איך להתמודד אם שהולך לבוא.
״אל..״ דור ניסה לומר אך אלי עצרה אותו.
״אל תדאג. אני יודעת מה לעשות.״
״אלי אני אפילו לא יודע איך לדבר איתו.״ אמר דור.
״אני זה לא אתה.״ אמרה אלי וחגרה את החגורה.
״מה את אומרת בעצם? שאת יותר טובה ממני?״ אמר בעוקצנות.
״כן.״ אמרה אלי ושניהם גיחכו.
״מצחיקה מאוד.״ אמר.
״אה כן?״
״כן.״ התקרבו אחת אל השנייה ושפתיהם מצאו להם מקום מחסה. אלי נשענה על דור וידיו נלחצה על הצופר, שניהם קפצו ממקומם בבהלה.
״אופס.״ אמרה. דור צחק.
״את משוגעת.״ קבע.
״מממ..״ ליטפה את צווארו ועזבה את פניו. ״יאללה, סע.״ אמרה. ״בוא נסיים עם השיט הזה.״
״או... את רק התחלת.״ אלי חבטה בדור והסתכלה אל החלון כאילו לא עשתה דבר. דור צחק והחל לנסוע .

מרתון 2/4🎉