האדס ופרספונה

פרק עשרים ושלוש: דייט

האם זה יהיה כול כך נורא אם יפול לנהר?
הוא כנראה ימלא את הנהר עם האומללות שלו.

מנטה תפסה אותו בכוח והצליחה לשנות את כיוון הנפילה שלו לאדמה מוצקה.

האדס התנשם במהירות. אז הוא לא ימצא את התשובה למה יקרה אם ייפול לנהר, אולי עדיף ככה.

''תודה'' הוא אמר למנטה בעיניים פעורות והיא הושיטה לו יד להעזר בה לקום.
''אתה בסדר?" היא שאלה וטפחה על הטוגה שלו כדי לנקות חול שחור ואבק.

''כן'' הוא חייך. ''אממ... טוב, אני אלך עכשיו'' אמר ונופף לה לשלום. ''הא, ראית, נזהרתי'' אמר והצביע על הסלע. מנטה צחקה צחוק מתגלגל.

האדס צחק, הוו, זה היה נחמד לצחוק אחרי הימים האחרונים ומצבי הרוח שלו לאור עזיבתה של פרספונה.

הוא חזר לחדר הכס שלו, התיישב וניסה לחזור לעבודה.

''היי!" תנטוס אמר. הוא עמד שעון על אחד מהקירות.

''תנטוס!" הוא אמר.
באופן מפתיע, הוא אמר את זה בנימה חיובית, לא תוקפנית.

תנטוס הרים גבות בהפתעה וחייך. ''מישהו פה במצב רוח טוב'' אמר. ''אה, כן. פגשתי את מנטה, הניאדה ששומרת על נהר קוקיטוס. פרקתי קצת אנרגיות שליליות'' האדס אמר בחיוך.

''אה, האדס'' תנטוס אמר. הוא לא היה קשוב לו כול כך והוא נראה קצת מודאג.
''הכול טוב תנטוס?" האדס שאל.

''אה, אני מניח שאני קצת לחוץ... יש לי דייט מחר''.

''דייט?'' האדס הטה את ראשו.

''אה, כן'' תנטוס חייך.

''סוף סוף ארוס תקע את החץ שלו בך, הגיע הזמן. מי הבחורה?" הוא שאל בהתרגשות.

תנטוס חייך, האדס באמת היה שמח היום. מי זאת הניאדה שעודדה אותו ככה?
''לא בחורה'' תנטוס אמר בחיוך קטן.
''הוו, אז מי הבחור?" האדס שאל.

''אממ... זוכר את ארוס שהזכרת? טוב...'' הוא שפשף את עורפו, הולך לכיוון האדס.

''ארוס... כן, מה הקשר - ארוס?!" האדס שאל. כשקם מהכס שלו.

אז ארוס, כן, אתם בטח לא מכירים אותו בשמו היווני. הוא יותר מוכר בשמו הרומאי, קופידון. ארוס, כמו קופידון, הוא אל האהבה והתשוקה. הוא בן אפרודיטה וארס.

תנטוס הנהן.

''ארוס?! אתה יוצא לדייט איתו?!" האדס שאל. הוא לא אהב את ארוס, ובטח שלא התלהב מהרעיון שתנטוס ייבלה איתו, אבל הוא שמח בשביל תנטוס.

''כן! אני יוצא איתו מחר. רק רציתי להודיע לך, שתדע שאני אפספס חלק משעות העבודה'' הוא חייך.

''בסדר גמור, אתה צריך עזרה -'' ''לא, אין צורך. האדס, אני צריך להזכיר לך שאתה בקושי מצליח להחזיק מעמד לשניה עם פרספונה? אני הבן אדם שנותן עצות, לא אתה. הכול טוב, אני אסתדר'' תנטוס אמר והאדס נשם עמוק.

''אוקיי, אני מקווה שתהנו'' הוא אמר.

הוא חייך מאוזן לאוזן והאדס טפח לו על השכם.
''אה, תנטוס'' האדס אמר. ''כן?". ''אתה צדקת, תודה" האדס אמר.

''צדקתי, במה?" הוא שאל.

''מה שאמרת לי שבוע שעבר, על פרספונה.
אני בוחר באפשרות השניה, אני לא בורח'' הוא אמר.

תנטוס סירק את הנוצות השחורות בכנפיו וחייך. ''להתראות האדס'' אמר ונעלם.
האדס התיישב שוב על הכס שלו, וואו, היום הזה היה טוב, סוף סוף.

•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°

*הערת הכותבת-
בתקופת יוון העתיקה, הומוסקסואליות הייתה דבר נפוץ. אפשר לשמוע סיפורים על אנשים כמו איפיס, גיבורים מיתולוגיים כמו: הרקולס ואכילס. ואפילו אלים שהיו במערכת יחסים כזאת כמו: אפולו.
מערכת יחסים חד מינית נכתבה הרבה בספרות יוון, בשירים ועוד.
לכן, לא עשיתי מהעניין שתנטוס יוצא עם גבר עניין גדול. באותה התקופה זה לא היה שונה.*

•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°

אני אהבתי את הפרק הזה, מקווה שגם אתם🙃
נתראה בפרק הבא!❤