האדס ופרספונה

פרק רביעי: דמטר

''איפה היא?!" דמטר צווחה.
היא שמעה שבנות לוויתה של ביתה חזרו בהיסטריה לאולימפוס ומייד רצה ברחובות בחיפוש אחריהם.
היא מצאה אותם מתחת לעץ הקבוע שלהם ורצה לעברם, דוחפת אלים ואלים זוטרים מדרכה.
''נורית'!'' היא קראה. נערה צעירה הרימה את מבטה לכיוון האלה.
''איפה היא? איפה פרספונה?!" היא שאלה בחשש.
''היא דיברה איתך והיא הייתה קצת מבואסת, אז הלכנו איתה לשדה הקרוב מתחת לאולימפוס. אמרנו שכדי לעודד אותה אנחנו נאסוף פרחים אבל היא החליטה להצטרף לחיפוש. היא התרחקה קצת מאיתנו ואז היא נעלמה... כשחיפשנו אותה אנחנו מצאנו ערמה של פרחים ולא מצאנו דבר מלבד זה" היא אמרה דומעת. דמטר ליטפה את כתפה של הנערה, לא רק כדי לנחם אותה אלה גם כדי לנחם את עצמה.
''אנחנו חייבות למצוא אותה'' היא אמרה ותפסה את ידה של נורית' כשהלכה בסערה לכיוון חדר הכס של האלים האולימפיים.
נורית' נלחצה קצת מלהיכנס למבנה אבל לא רצתה לאכזב את דמטר.
''זאוס!" היא צווחה. אחיה ישב על הכס הגדול ביותר בחדר וביחד איתו ישבו אפולו, ארס, פוסידון והרה. ''כן?" הוא שאל.
''צריך למצוא אותה!" היא צווחה. זאוס נראה מבולבל. ''על מה את מדברת?" שאל.
''פרספונה!'' היא צווחה, הרה עיקמה את פניה, עוד אחת מהילדות מחוץ לנישואין שלה ושל זאוס אבל היא כבר התרגלה והשלימה עם קיומה של פרספונה. ''היא נעלמה, נורית' תספרי לו'' היא המשיכה ונורית' שיקשקה קצת בפני אל השחקים אבל אז התחילה לספר לו את מה שסיפרה קודם לדמטר.
זאוס הבין את המצב אבל אמר. ''איני יודע איפה היא'' וחזר לדבר עם פוסידון. דמטר רקעה ברגלה ונורית' לשניה נבהלה מכמה שפרספונה ואמא שלה דומות.
''זאוס! תקשיב לי טוב! אתה אמור להיות שליט השחקים, מלך כול האלים, למה נראה לך שזה קרה? כי הצלת אותי, הרה, פוסידון, האדס והסטיה מקורונוס, זאת הסיבה שהוכתרת למלך, כי התנהגת כמו גיבור. אבל עכשיו אתה מתנהג כמו בלון נפוח שלא מוכן לעזור לאחותו למצוא את הבת שלו! אני דורשת שתעזור!" היא אמרה בכעס ואפולו חייך למראה מישהו שצועק כל אביו.
''אני אעשה מה שאני יכול'' זאוס אמר. דמטר יצאה משם ביחד עם נורית בכעס, פורצת בבכי.
עבר שבוע והאלים היו מודאגים יותר מאי פעם. בשל עצבותה של דמטר, כול היבולים של היוונים החלו לחדול מלהתקיים, הגפנים נבלו, מה שהרתיח את דיונוסוס, אל היין. ארוס, אל היצר וביה, אלת האלימות חגגו לגמרי על מצב בני האדם שהחלו לריב על כול פיסת מזון. אפולו הידרדר במצבו, הוא סימן הרמוניה ושמחה אבל כעת היוונים רק חוללו בלגן, והכול בגלל דמטר.
דמטר לא חדלה לחפש את ביתה, בניגוד לזאוס, שלא נראה כאילו השקיע מאמץ, דמטר נפגשה עם אלים והתיעצה איתם בדרכים למצוא את פרספונה.
עם הזמן, היא התחילה לכעוס יותר ויותר על בנות הלוויה של ביתה, שהיו אמורות לשמור ולהגן עליה. היא רתחה מזעם והפכה אותם לסירנות.
דמטר החליטה להתייעץ עם אחותה וחברתה הטובה ביותר הסטיה. ''תקשיבי, יש לי רעיון'' היא אמרה. ''כן, מה?!" דמטר שאלה בהתלהבות.
''אני יודעת שהליוס לא אוהב לקחת חלק בעניינים אישיים של האלים האחרים, אבל הליוס הוא אל השמש, אפילו קוראים לו 'פנופטס', הרואה כול. הוא בטח יודע איפה פרספונה.'' היא אמרה. דמטר קפצה בהתרגשות וחיבקה את אחותה.
היא רצה לנקודה הכי גבוהה באולימפוס, מקדש זאוס, המקום שהכי קרוב לשמש או בשמו השני, הליוס.

מקווה שנהנתם מהפרק הרביעי בסדרה של האדס ופרספונה! אם כן, תנו לי כוכב!⭐⭐⭐ כדי להישאר מעודכנים כשפרק חדש עולה, תעקבו אחרי👣👣👣