האדס ופרספונה

פרק עשירי: תנטוס נמצא בכול מקום

הוא סידר את הטוגה השחורה והלא מסודרת שלו וניסה לסדר את השיער שלו, ללא הצלחה.
''אז הי, פרספונה, תרצי לצאת איתי לדייט?" הוא שאל וקרץ להשתקפות שלו במראה. המראה לא החזירה תשובה. ''וואהוו אני כישלון'' אמר והתיישב על הרצפה, עדיין בוהה במראה.
''למה אני לא יכול להיות כמו ארס? מלא ביטחון, יש לו יחסים טובים עם אפרודיטה... למה אני לא יכול להיות כמוהו?" שאל את השתקפותו.
הוא באמת אהב את פרספונה, בכול נפשו. נשים באו והלכו, התאהבו בו ונלחמו בשבילו במשך השנים. אבל הוא בחיים לא פגש מישהי כמו פרספונה, פרספונה הייתה... מיוחדת, שונה, כנה.
אילו היא רק אהבה אותו בחזרה.
הוא לקח מהמדף שליד המראה את המשקפיים שלו, שהוא לא חיבב כול כך, אבל באמת. אם אתם הייתם צריכים לעבוד עשרים וארבע שבע, במשך מיליוני שנים בלמיין אנשים מתים ולשמוע את סיפור חייהם ולכתוב גליונות קלף ארוכים שאמורים לסכם את מה שאמרו... הוהו עיניכם היו נשרפות.
הוא הניח את המשקפיים על פניו ויצא לעבודה.
''הו, הי האדס'' פרספונה אמרה. היא עמדה בדלת החדר ונראה היה כאילו בדיוק התכוונה להיכנס. היא הסמיקה עמוקות והסיטה את שערה מאחורי אוזנה בתנועה שהאדס חשב שהייתה כול כך חמודה שהיה יכול להתעלף בו במקום.
''אממ... משקפיים נחמדות'' אמרה. האדס הסמיק.
''תודה פרספונה, מה... מה את עושה כאן?" שאל.
''רציתי לשאול אם יש לך זמן פנוי היום, הייתי רוצה לדבר איתך'' אמרה.
עכשיו האדס באמת שקל את האפשרות ממקודם להתעלף.
''את רוצה לדבר, איתי?" שאל שוב, כדי לבדוק שלא התבלבל.
פרספונה הנהנה.
''כן, בשמחה, יש לי משמרת פנויה שתנטוס יחליף אותי בערך בשתיים'' אמר.
''מעולה'' פרספונה חייכה והאדס היה בטוח שאין דבר יותר טהור מהחיוך שלה.
''כן, טוב, אני אפגוש אותך אז'' אמר.
הם עמדו עוד עשר שניות בערך ככה עד שהאדס אמר; ''אה, פרספונה, אני צריך ללכת לעבודה'' ''הו, נכון!" אמרה וזזה מהדלת.
האדס הלך והסתובב לשניה לנופף לה לשלום ואז המשיך לכיוון חדר העבודה שלו.
הוא התיישב על הכס ורכן מול שולחן העבודה. ''אז יש לך דייט?!'' תנטוס צעק כשהופיע משום מקום ובאופן מפתיע הקפיץ את האדס לשמיים, מה שגרם לו לכתוב עקום ולקמט את המגילה בעודו לוקח אחת חדשה.
''כן, ואיך אתה יודע?" האדס שאל אחרי שלקח אוויר ונרגע.
''אני בכול מקום, אני כמו הליוס של השאול, רואה הכול" אמר בהתרגשות.
''ואתה חתיכת נמושה! אני לא מאמין שפרספונה ביקשה ממך להיפגש ולא אתה ממנה!" אמר.
''אני רציתי להציע לה אבל היא הגיע לדלת של החדר שלי ושאלה אותי שם ו-'' ''די!'' תנטוס אמר, ''רק תירוצים''.
''טוב, מה שחשוב זה שזה קורה, לא?" האדס אמר.
''טוב, איפה אתה מתכוון לפגוש אותה?" תנטוס שאל. האדס חשב ואז הרים כתפיים. ''טיטאנים אדירים, אני אמצא לך מקום, טוב? אתה תדאג להיות... טוב, נורמאלי'' תנטוס אמר ונעלם משם בזיק הבזק.
האדס האמת כן חשב לאן הוא יקח אותה. הוא כבר רצה ללכת לשם לפני שבוע אבל לא הייתה לו הזדמנות.
הוא יקח אותה לשם, רק הוא מכיר את המקום הזה, המקום המושלם.
אבל משהו אחר הטריד את מחשבותיו. למה פרספונה רצתה לדבר איתו? ולמה זה היה כול כך חשוב?

פרק עשיריייי!!!
אתם כבר יודעים מה לעשות- ⭐⭐⭐👣👣👣
הודעה חשובה- אני מתחילה להעלות את הסיפור ברווחים, כול שלושה ימים יעלה פרק.
שמחה שקראתם!!!♥️