האדס ופרספונה

פרק תשיעי: משמרות

''שום סיכוי שבעולם!" דמטר צעקה לכיוון זאוס.
הם אירגנו פגישה חדשה וזאוס נראה מאוד מבולבל כשדמטר קטעה אותו. ''היא לא הולכת לגור עם השרץ הזה בעולם התחתון כול חייה! אני לא ארשה זאת!". זאוס נראה יותר חסר אונים מאשר נראה אי פעם.
''אבל דמטר-'' ''לא!" צווחה. פרספונה עמדה ליד הכס של אמא שלה ובהתה ברצפת האבן המרוצפת. כול כך הרבה שאלות עלו במוחה, היא נשואה עכשיו? ועוד להאדס, שליט העולם התחתון?!.
''אין מה לעשות, הם נקשרו יחד בברית נישואין'' הרה אמרה. היא ניהלה את רוב הדיון.
''דמטר, אני מבינה שאת לא יכולה לשחרר אבל זה החלק מברית הרימון'' אמרה.
''אני לא מוכנה לקבל תשובה כזאת!" דמטר התחילה לצעוק אבל אז פרספונה הרימה את ראשה לעבר האלים.
''אולי נביא את האדס? נוכל להגיע לפשרה כולשהי'' אמרה.
''אה, אני לא מוכנה להגיע לפשרה! הוא לא יקבל אותך בשום מחיר!" צעקה דמטר.
''הילדה צודקת, זה חכם, תחלקו את פרספונה בינכם במשך השנה'' אתנה אמרה בקול רך ושקול.
''תחלקו את פרספונה?! מה היא פרי? לחלק אותה?! חלקו את פרס- אני לא מאמינה עליכם!" אמרה.
''אמא, זה בסדר, כעיקרון אני צריכה ללכת לגור עם האדס, אולי לחלק את הזמן ככה שאני בכלל אוכל להיפגש איתך זה דבר טוב'' פרספונה אמרה.
''אז אני מניח שמזמינים את האדס?" זאוס שאל. פוסידון הנהן במירמור כשזאוס מחה כף והתגלמות אלוהית התגלתה לפניהם.
''תנטוס נו באמת!- הו, היי!" האדס אמר ובחן את סביבתו. ''והזמנתם אותי לכאן כי...?'' ואז עיניו נחו על פרספונה, ''הו''.
''הו? זה מה שיש לך להגיד?!" דמטר התנפלה עליו.
''טוב כמו שאתה רואה, הבנו מה עשית, אנחנו רוצים להגיע לפשרה...'' פרספונה אמרה.
''פשרה? טוב נו מה ציפיתי? שלאלים האולימפיים, אלה שכול יוון סוגדת להם, איך אפשר לצפות שהם יעשו את מה שהם צריכים?" אמר ונעץ מבט בזאוס.
''זה לא הזמן לזה האדס'' אמרה הרה.
''טוב, מה הייתה ההצעה שלכם?" שאל.
''ארבעה חודשים איתך ושמונה איתי'' דמטר אמרה. ''אממ... תני לי לחשוב על זה, לא. חצי חצי זה הדבר היחיד שאני אסכים לו'' אמר.
דמטר הרימה גבה ואז אמרה, ''חצי חצי, סגור'' היא אמרה.
''טוב, פרספונה אני מניח שזה אומר שאת באה איתי?" שאל בקול המרגיעה שלו.
''אה, לא. אני מקבלת אותה ראשונה'' דמטר מחתה. היה אפשר לשמוע את אפרודיטה שואפת אוויר במהירות. כול דבר היה בישבילה קומדיה רומנטית.
''אז נשאל את פרספונה מי ישמור עליה ראשון'' אתנה הציע.
פרספונה שיחקה עם השיער שלה. ''האדס?" אמרה בשקט. אפרודיטה ניחנקה מהאוויר מרוב הלם.
''מה אמרת מותק?" דמור שאלה. האדס חייך חיוך קטן ותפס בידה כשנעלם משם אל השאול.
''הוו הנה אתה!'' תנטוס צעק ונשמעו רעשי ריצה וכנפיים כשנגיע אליהם. ''פרספונה?'' שאל ובחן אותה.
''אנחנו נחלק את השנה חצי חצי, חצי היא תישאר איתי וחצי אחר עם דמטר'' האדס סיכם.
''אני לא יודע אם לשמוח או להיות עצוב על דמטר'' תנטוס אמר בהרמת גבה.
''אני אלך עכשיו'' פרספונה אמרה ושמטה את ידו של האדס כשהלכה לכיוון החדר השחור שלה.
''אבל-'' ''אני אשתך, לא אהבתך, אני אשאר פה כדי לכבד את העיסקה, לא כי אני רוצה'' אמרה.
''וואהוו, זה קשוח'' תנטוס אמר.
''מה אני אעשה איתה?" האדס שאל בחוסר אונים מוחלט. ''אתה כבר יודע מה לעשות, אתה יודע טוב טוב. אבל קודם תן לה להרגיש בבית'' אמר, ''ופיספסת שעת עבודה אז אני מניח שתתחיל בגיבוש הזה מחר''.

פרק תשיעי, אעעעעעע.
תסמנו כוכב אם אהבתם ⭐⭐⭐
תעקבו כדי לקבל עדכוני👣👣👣