האדס ופרספונה

פרק שלישי: האדס

האדס התיישב בכבדות על כס העצמות שלו.
''אתה עשית מה?!" תנטוס שאל. ''אני מנסה להבין, אתה ראית את פרספונה מטיילת בשדות, ואז החלטת לחטוף אותה?!" הוא צווח.
האדס נאנח. ''תנטוס, אתה לא צריך לקטוף נשמות או משהו?" הוא מילמל ברוגז. ''אני כן! אבל נראה לי יותר חשוב להטיף לך מוסר על הטעות שעשית, לא כך?" תנטוס הצמיד את אצבעותיו לרקתו. ''למה?" שאל. ''אני - אני יודע שזה מוזר-'' ''אתה כבר מומחה במוזר, זה לא מוזר בשבילך, תמשיך'', ''כמו שאמרתי, אני יודע שזה מוזר אבל אני חושב שאני מאוהב בה'' הוא אמר.
עיניו של תנטוס נפערו, ''אל השאול מאוהב, טוב זה חדש!".
''אני באמת לא יודע מה עבר עלי אבל אני מרגיש פרפרים בבטן רק מלהסתכל עליה והיא כול כך נחמדה ו-'' ''נחמדה? לפני שניה אמרתה לי שהיא צעקה עלייך'' הוא אמר בלעג. האדס לא הקשיב, ''והשיער שלה אדום כמו צבע האביב והוא מקושט בפרחים יפיפיים שקלועים בתסרוקות שלה והעיניים שלה, בצבע ירוק עמוק ומדהים שאפשר לטבוע בהם..''.
''וואווה, המצב קשה, טוב תקשיב לי ילד מאוהב-'' ''אני לא ילד'' הוא רטן, ''בשבילי אתה כן, אתה הרבה יותר קטן ממני להזכירך, ועכשיו כמו שאמרתי, אתה כנראה לא שמת לב אבל חטפת את הבת של זאוס ודמטר, האח והאחות שלך, אתה מכיר אותם מספיק טוב כדי לדעת לא להסתבך עם זאוס וכמובן שדמטר תכסח לך את הצורה!" הוא אמר.
''דבר ראשון אל תדבר על האחים שלי, הם לא משהו אבל אני לא צריך להזכיר לך את האחים שלך...'' ''האחים שלי בסדר לגמרי!'' תנטוס אמר. ''אתר, המרה, מומוס, פנוס, מורוס, היפנוס, אונאירוי, מוירות, נמסיס, אפטה, גראס, אריס ופילטוס'' הוא מנה אותם ואז הרצין. ''טוב הם אולי לא משהו... אטמוספרה, יום, אשמה, עמל, גורל, שינה, חלומות, אלות הגורל, נקמה, תעתוע, גיל, מאבק ואני מוות, כן, קצת נדפקנו אבל פילטוס נחמדה לגמרי! היא אלת הידידות!" הוא חייך, ''פילטוס באמת נחמדה'' האדס הסכים, ''רואה, כולם אוהבים את פילטוס! ועכשיו בחזרה לנושא, מה אתה מתכוון לעשות?" תנטוס שאל.
''תגיד יש משהו דפוק אצלך בשכל? אני קראתי לך לכאן כדי שתעזור לי למצוא פיתרון, במקום זה אתה התחלתה לצחוק עלי!" האדס אמר ותנטוס גיחך.
''אתה צריך להחזיר אותה'' תנטוס פסק. ''אבל אני מאוהב אני לא יכול-'' ''אתה מתכוון שאתה לא תוכל ללכת, כי זה מה שדמטר תעשה לך אם לא תשחרר את פרספונה...''
האדס נאנח בקול.
''אני אגרום לה לאהוב אותי'' הוא אמר. ''אממ... אני חושב שפיספסת את הנקודה שלי'' תנטוס אמר בהרמת גבה.
''אני באמת אוהב אותה, היא תאהב אותי עם הזמן'' האדס אמר בחולמניות. ''אהא, למה אתה מתכוון כשאתה אומר עם הזמן?" שאל תנטוס.
''היא תלמד לאהוב אותי'' האדס אמר, לא מקשיב.
''טוב, אתה ממש רוצה שיהרגו אותך נכון?" תנטוס אמר. ''הם לא יכולים להרוג אותי, אני המוות'' האדס אמר וקם מכס העצמות שלו.
''אני המוות, אתה שליט העולם התחתון, אל תיקח לי קרדיט בבקשה'' תנטוס זעף.
''מה אתה עושה?" תנטוס שאל כשהאדס התקדם לכיוון הדלת.
''מ-מה?" הוא שאל בבלבול. ''אוקיי, בפוקוס אתה לא ובזה אני בטוח, לאן אתה הולך?" תנטוס שאל.
האדס חייך חיוך רחב, ''אני הולך לבקר את פרספונה'' אמר ויצא מהחדר, משאיר את תנטוס לעמוד שם לבדו.

זה הפרק השלישי בסדרה של האדס ופרספונה!!! הפרק הבא יצא ממש בקרוב! אז כדי לקבל עדכון כשהוא עולה, תעקבווו👣👣👣 אם אהבתם את הסיפור, בבקשה תסמנו לי כוכב ⭐⭐⭐