האדס ופרספונה

פרק שבעה עשר: ספקות

''אההה!!!'' האדס טמן את ראשו בידיו.
הוא ישב על כס העצמות שלו ותנטוס עמד המום מולו.

''רגע!!! האדס! אני לא דובר אנחות, תדבר נורמאלי בבקשה אם אתה רוצה שאני אבין'' תנטוס אמר.
''הזמנתי אותה לאכול'' הוא אמר. ''התחלה טובה, תמשיך'' תנטוס אמר.

''ואז פתאום זאוס ודמטר נכנסו לאולם!" הוא נופף בזרועותיו.

''אוקיי, אז פה זה הסתבך אני מניח, מה קרה אחרי זה?-" ''ואז הם אמרו שהם רוצים לשאול אותנו שאלות ודמטר שאלה- לא ואז פרספונה כעסה עליה ואז זאוס שאל במילים אחרות אם אנחנו סכנה לציבור!

אז אני כעסתי עליו ומפה לשם אני ופרספונה התפוצצנו עליהם ו-ופרספונה החזיקה לי את היד ואז הם הלכו ואז, כשחשבתי שזה נגמר, פרספונה מנשקת אותי!!!" האדס אמר במהירות, מתנשף.

''אם אתה חושב שהבנתי את ההתחלה של הסיפור שלך, אתה טועה ובגדול. אבל אם אני שניה אתייחס לסוף... אתה ופרספונה התנשקתם??!?!!" הוא צעק.

האדס התנשף, ''ב ד י ו ק, והעיקר אני חשבתי שאני מבין בנות ובוםםםם, כול מה שחשבתי התנפץ! אני הייתי אמור ללכת אחריה? ולמה בשם הטיטאנים היא נישקה אותי אחרי שכמעט רצחה את זאוס ודמטר בצעקות?!'' הוא אמר חסר אונים.

''תשמע, אחי, אתה משהו מדהים'' תנטוס אמר והאדס יישר אליו מבט. ''רגע מה?". ''אתה נישקת אותה, זה המטרה של כול הדבר הזה! מה זה משנה מה הנסיבות? העיקר שזה קרה!" תנטוס אמר והדגיש כול מילה כמו לילד קטן.

''כמובן שזה משנה הנסיבות!'' האדס אמר. ''כול מה שרצית שיקרה, קרה!'' תנטוס אמר.

''ו...? זה לא מה שאני רוצה שצריך לקרות, זה מה שפרספונה רוצה'' אמר האדס. ''פרספונה רצתה שיחטפו אותה?'' תנטוס הזכיר לו.

''אה...'' ''לא האדס, התשובה היא לא'' תנטוס השיב, מעסה את רקותיו.

''הי האדס'' פתאום נשמע קול זעיר מדלתות האולם. ''פרספונה'' הוא אמר, מסמיק.

''אה, אממ...'' תנטוס זז לאחור ופרספונה ניגשה לצד האדס.

''אוי, אתה עסוק בעבודה?" היא שאלה. השולחן שלפני הכס שלו היה עמוס בגיליונות קלף פתוחים. ''לא עכשיו, מה קורה פרספונה?" הוא שאל.

''לא משהו חשוב, אה דרך אגב, תנטוס, תודה על השמלות החדשות!" היא אמרה והסתובבה להראות את השמלה הלבנה עם שולי הזהב הארוכים שלבשה.

''בשמחה'' הוא אמר וקד קידה קטנה. ''אה, ורציתי לשאול אם תרצה להיפגש איתי יותר מאוחר'' היא אמרה.

האדס הסמיק, 'בחיי! אני חייב להפסיק את זה!' המוח שלו אמר לו, 'תפסיק כבר להסמיק!'. ''בוואדי, אני אשמח להיפגש איתך'' הוא ענה ופרספונה חייכה והלכה משם, כששולי שמלתה מתעופפים עם תנועותיה.

הדלת נסגרה אחריה.

''תגיד אתה עיוור?! פרספונה לגמרי מאוהבת בך!" תנטוס אמר. ''לא היא לא...'' ''כן היא כן! היא מחייכת כשאתה מסמיק, היא מסתכלת אליך ברוך ששווה לרוך שבו נרקיסוס מסתכל על עצמו במראה! וחוץ מזה, היא השנייה קבעה איתך לעוד פגישה! זה כבר דייט שלישי! פיליון, ארוחת ערב, ועכשיו זה! היא לגמרי אוהבת אותך!!!" תנטוס אמר.

''אבל-'' ''די עם האבל הזה! סוף סוף משהו קורה! סוף סוף דברים מתקדמים! תפסיק להתנהג כמו פחדן ותלך איתה''.

''אבל מה אם היא רק רוצה להיפגש איתי? מה אם זה לא דייט? אולי אני מפרש את זה לא נכון?" האדס ניסה להגיד. ''תאמין לי, אתה יודע את התשובה לבד'' תנטוס אמר והניח את ידו על כתפו.

''תודה תנטוס'' האדס אמר בחיוך.

°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•

ציפיתם לפרק חמוד שבו האדס ופרספונה ביחד, נכון?
טוב, לא.
תתכוננו לפרק הבא!
אם אהבתם תנו כוכב⭐⭐⭐ ותגובה💬💬💬
כדי לקבל עדכונים כשפרק חדש יוצא, תעקבוווו👣👣👣

נתראה בפרק הבא!