פרק 36

586 45 20
                                    

אור.

אני מסתובבת ומתחילה ללכת לכיוון הבית של גל באכזבה.

״חכי!!״ שחר קורא לי ותופס בידי.

אני משתחררת מידו וצועקת ״תפסיק לתפוס לי את היד!״.

הוא מרים את ידיו בכניעה ״צודקת, סליחה. לא התכוונתי לפגוע בך״.

אני מנידה בראשי ונכנסת לבית.

למה הוא היה צריך לעשות את זה? אני האחרונה שמישהו יגיד לה מה לעשות ושחר יודע את זה טוב מאוד.

לא הקשבתי למילה ממה שהוא אמר חוץ מזה שהוא לא רוצה שאני ארקוד. מיהו בכלל שיחליט עליי דבר כזה?! וואו, אני רותחת מעצבים.

אני מחפשת את הדר ורוני ורואה שהן עדיין נהנות להן ברחבה.

אני ממש לא במוד לרקוד אך יש בי רצון לעשות דווקא לשחר ונכנסת חזרה לרחבה.

״איפה היית?!״ רוני שואלת אותי ואני מנידה בראשי ״סתם יצאתי לרגע״.

היא מהנהנת בחיוך ותופסת בידי.

בחיים לא ראיתי את רוני כל כך שמחה ואנרגטית וחייבת לציין שזה מדביק.

אני רוקדת איתה ועם הדר ונראה שגם הדר נהנית מהמצב שרוני רוקדת.

דניאל כבר לא ברחבה ואני לא מאשימה אותו למה יש מצב שרוני הורידה לו איזה עין או רגל.

אני מסתכלת החוצה ולא רואה את שחר. אני מקווה שהוא הלך מפה למרות שזה לא כל כך אפשרי כי הוא בעבודה שלו בעצם.

אני נושמת עמוק ומנסה להתעלם ממה שקרה לפני חמש דקות.

״הדרי!!״ אני צועקת והיא מסתכלת עליי בשאלה.

״איך את?!״ אני שואלת והיא מהנהנת בחיוך ״סבבה!! לא ציפיתי שיהיה לי כל כך כיף פה״.

אני מחייכת אליה בעידוד ״אני שמחה!!״.

אנחנו רוקדות יחד עשרים דקות בערך עד שאנחנו מחליטות שאנחנו חייבות לצאת החוצה לנשום אוויר צח.

***

הדר.

״וואו!!! אוויר״ קראתי בזמן שפרשתי את ידיי לצדדים שייכנס לתוכי כמה שיותר אוויר קר.

רוני צחקה ״פעם ראשונה שאני מבינה למה כשאת יוצאת מהריקודים את כל כך נהנית מהקור של בחוץ״.

התיישבנו בזולה שהייתה בחצר והסתכלתי על אור שנראתה מתוסכלת ״הכל בסדר איתך? יצאת באמצע וחזרת כאילו את באיזו סערת רגשות״.

פניה של אור נפלו והיא הנידה בראשה ״סתם משהו מטומטם אבל לא בא לי לדבר על זה.. כיף לי איתכן ככה״.

הנהנתי כי הבנתי מה זה לא לרצות לדבר על משהו וכמה זה מעצבן אם לוחצים.

״היה לי כיף בנות״ אמרתי בכנות והן חייכו אליי ״בשביל החיוך שלך הייתי רוקדת גם על מחר״ רוני אמרה והודיתי לה על כך.

סיפור חדשWhere stories live. Discover now