סיפור חדש

פרק 11

רוני.

"רוני? את איתי?" הדר שאלה ואני התנערתי ממחשבותיי על הבחור מהפינה והסתכלתי עליה "מה אמרת?".

"אוך.. את אף פעם לא מקשיבה.. אחרי הלימודים אתן באות אליי. סבבה? אני צריכה לשמור על יהלי ובא לי שנכין משהו טעים לאכול". הדר אמרה בזמן שהוציאה מהתיק שלה מחברת מתמטיקה כי זה השיעור הבא שיש לנו והניחה אותה על השולחן.

"את מתכוונת שאני אכין משהו טעים.. האוכל שלך זוועת עולם" הקנטתי את הדר והיא עשתה פרצוף נעלב "חכי חכי.. יבוא יום ועוד אפתח מסעדה".

"שמעתי את הדר מדברת על לפתוח מסעדה?" תומר התקרב אלינו והצטרף לשיחה.

חייכתי אליו "שמחה לראות שחזרת. היית חסר לנו פה באגף".

"חיים בלב שאת" תומר אמר בחיוך ואז שם את ידיו על כתפייה של הדר ולחש לה משהו באוזן שגרם לה לצחוק.

"לא מבינה למה הם לא יוצאים.." אור שישבה לידי מלמלה בשקט בזמן שבחנה אותם צוחקים יחד.

משכתי בכתפיי "וואלה אין לי מושג.. אבל הדר מאוהבת כרגע בדין".

"פחח... עוד יום יעבור לה" אור ביטלה את דבריי והדר פנתה אליי בזמן שידיו של תומר עדיין על כתפייה "אז את באה היום, כן?".

"אממ.. תאמת ישר אחרי הלימודים תכננתי ללכת לצייר, אבל אחרי זה אבוא".

הדר נחרה "את וההתבודדויות שלך במקום הזה..".

משכתי בכתפיי "אני אוהבת.. כיף לי לצייר ברוגע ובשקט".

לא סיפרתי להן שבנוסף לציורים יש עכשיו גם מישהו נחמד שמעביר לי את הזמן בפינה. הוא לא ממשי כרגע, אבל מה שהוא כותב ומה שאני עונה לו מעביר לי הרבה זמן. כבר כמה ימים שלא היה לי זמן ללכת לפינה והייתי ממש סקרנית לדעת אם הוא ענה, ואם כן, אז מה הוא ענה.

"מה עם המאבטח החתיך?? הוא יבוא היום?" הדר שאלה את אור בהתרגשות אך אור הנידה בראשה "היום הוא לא הגיע.. יש מישהו אחר, מבוגר כזה..".

הדר עשתה פרצוף מאוכזב ואור נבחה עליה בציניות "מה?? חשבתי שאת בקטע של דין! מה את צריכה עוד מישהו??".

הדר קפצה ממקומה "ששששש... מה את צועקת??? ורק בשביל נוף יפה... מה יש לך?"?

"אין, מזל שהחברה הכי טובה שלי כזאת בחורה ערכית ומסתכלת לתוך האדם עצמו בלי קשר לחיצוניות" תומר הקניט אותה והדר ענתה לו חזרה "חמוד! אם הייתי מסתכלת רק על החיצוניות לא הייתי חברה שלך".

גיחכתי ותומר צחק "היית מתה! את עפה על איך שאני נראה".

הדר הסתובבה אליו כי הוא עמד מאחוריה "מה, אתה עוד עם חולצה? חשבתי שתרצה להשוויץ קצת בקוביות שלך..".

אור הנידה בראשה "לא, הם פשוט סתומים".

"אמת". הסכמתי אתה ואז נשמע הצלצול של סיום ההפסקה.