פרק 40

670 44 7
                                    

רוני.

נכנסתי לכיתה באיחור מכוון והתפללתי שדניאל לא בא היום.
לא הסכמתי לדבר איתו וממש לא בא לי לראות אותו עכשיו.

״רוני. נחכה לך הרבה זמן?״ המורה המפלצת האיצה בי ואני הלכתי מהר יותר למקום שלי מבלי להביט לצדדים.

התיישבתי ליד אור ומלפני תומר והדר צחקקו להם מאיזה משהו.

חמודים שלי..

רגע!!!!

פערתי את עיניי והבטתי באור.

היא צחקה ולחשה לי ״כן, הם השלימו אתמול.

אני מחייכת בהתרגשות ובועטת בכיסא של הדר.

היא לוחשת קללה ומסתובבת אליי.

בפעם הראשונה מזה תקופה היא נראית טוב.

שמחה.

אני מצביעה על תומר בהתרגשות והדר מסמיקה.
״איך אני שמחה בשבילכם!!״ אני לוחשת לה ושומעת את המורה ״גם מאחרת וגם מדברת?? אזהרה אחרונה רוני״.

הדר צוחקת ומסתובבת חזרה ואני נוחרת כי אני פשוט שונאת את כל המורות בבית הספר הזה.

כאילו לקחו אותן לסמינר של כלבות לפני שהתחילו לעבוד פה.

השתדלתי להיות בשקט עד סוף השיעור כי אין לי כח למורה הזאת.

כשהתחילה ההפסקה תומר לחש משהו להדר באוזן והיא חייכה אליו והנהנה. הוא נשק לה בעדינות על השפתיים ואור ואני הבטנו בהם פעורות פה.

סוף סוף הזוג הזה ביחד!!! לא מאמינה שזה לא קרה כבר לפני שנים.

תומר קם והדר הסתובבה אלינו מחוייכת כולה.

״אעאעאעא״ קראתי ואור צחקה ״מה שהיא התכוונה לומר זה ספרי לנו הכל!!״.

הדר צחקה ״לא היה לי כבר כח למצב הזה.
פשוט נכנסתי אליו לחדר ואמרתי לו שאני אוהבת אותו״.

״נייס!! פמיניזם!״ אור אמרה ואני חייכתי.

לא יודעת אם זה קשור לפמיניזם או לאופי של הדר.

״רוני..״ שמעתי את הקול שגרם לי להרבה דפיקות לב בחיים ונכון לעכשיו גרם ללב שלי להישבר.

אני נושמת עמוק, בולעת את רוקי ומביטה בדניאל.

הוא נראה רע.

כאילו עדיין חתיך פיצוצים אבל נראה כאילו עבר עליו הרבה.

חשבתי שאחרי מה שעשה כל מה שארגיש אליו יהיה כעס, אבל לא.
הלב שלי עדיין דפק במעט התרגשות ממראהו.

״אפשר שנדבר?״ הוא שאל בתסכול וייאוש אך אני הנדתי בראשי ״אין לי על מה לדבר איתך״.

״בבקשה״ הוא התחנן בשקט ואני נאנחתי כי הבנתי שהוא לא ישחרר.

סיפור חדשWhere stories live. Discover now