אור.
שבוע. שבוע שלם שכל צעד שאני עושה, יש מישהו שהולך אחריי.
אני הולכת במהירות הביתה, נכנסת בסערה ומחייגת את המספר של אבא שלי. "נו... תענה כבר!" אני ממלמלת בעצבים ועוברת לתא הקולי.
לעזאזל אתו!!! באיזה קטע הוא שם לי את המאבטח הזה??.
אני מסתכלת אחורה ורואה אותו עומד זקוף עם אוזניה באוזן וללא הבעה בפנים. אני מעווה את פניי ומסתובבת חזרה להסתכל על כלום, רק לא עליו. אני מחייגת פעם נוספת לאבא שלי והפעם הוא עונה "משהו חשוב אור? אני באמצע ישיבה דחופה".
"תעיף ממני את המאבטח הזה! אני לא יכולה לזוז לשום מקום בלי שיהיה לי צל!!!".
הוא נושם עמוק ואומר בקשיחות "נדבר על זה כבר בבית".
"מתי בדיוק?? אתה בחיים לא נמצא!" אני צועקת בתסכול ולא מחכה לתשובה ממנו, פשוט מנתקת את השיחה.
אני מתקדמת לכיוון החדר שלי ושומעת צעדים מאחוריי. אור, תנשמי. אני אומרת לעצמי רגע לפני שאני מתפוצצת. אני צועדת עוד צעד אחד ואז מסתובבת בכעס "תפסיק. פשוט תפסיק ללכת אחריי!".
המאבטח החתיך לא מוציא מילה מפיו ופשוט מסתכל עליי. אני רושפת וטורקת את הדלת של חדרי. לא מספיק שהוא חיכה מחוץ לשער בית הספר כל יום בסוף הלימודים, כל צעד שאני הולכת הוא נמצא מאחוריי!.
אני מתיישבת על המיטה, שמה אוזניות ומפעילה שירים בשיא הווליום כדי לא לשמוע כלום.
כמה דקות לאחר מכן הדלת נפתחת ואני רואה את אלודי נכנסת עם ערימת בגדים מקופלים. אלודי היא בעצם האימא שאין לי. בעיקרון התפקיד המקורי שלה היה לנקות את הבית, אך עם השנים היא נהייתה ממש חלק מהבית וחוץ מלנקות היא עשתה את הכל, בישלה בשבילי, כיבסה, הייתה לי לאוזן קשבת ועזרה לי במקרים רבים בהם הייתי זקוקה לדמות נשית.
אני מורידה אוזניה ושואלת "ראית מה הוא עשה?".
אלודי מניחה את הבגדים על המיטה ומביטה בי בחום "את יודעת שאבא שלך עושה את זה מדאגה. אין לו כוונות רעות".
אני מגחכת ללא הומור "אם הוא היה דואג לי, הוא היה נמצא בבית בשבילי. לא לוקח איזה עבודה שמסכנת את המשפחה שלו ומנתקת אותו מהבית".
אלודי מתיישבת על ידי ומלטפת בשערי "אני יודעת שקשה לך מתוקה, אבל מבטיחה לך שדברים יסתדרו. בינתיים תצטרכי להשלים עם העניין של המאבטח החתיך. טוב?".
היא מצליחה להעלות לי חיוך קטן על הפנים "טוב".
אני קמה מהמיטה ופותחת את הדלת. המאבטח עומד רחוק ממני ולא מסתכל עליי, הוא מסתכל החוצה על השקיעה או על משהו אחר.
אני עומדת לחזור חזרה לחדר, אך רגע לפני אני עוצרת ומסתכלת על המאבטח. יש לי הזדמנות להסתכל עליו מבלי המבט החודר שלו שגורם לי להסיט את מבטי.
YOU ARE READING
סיפור חדש
Romanceרוני הדר ואור, שלוש חברות טובות הנמצאות בשנה האחרונה שלהן בתיכון. רוני השקטה מוצאת את עצמה מתכתבת עם בחור לא ידוע ומיום ליום סקרנותה לגלות מיהו הבחור גוברת. הדר האנרגטית מתאהבת בכל בחור שזז חוץ מהחבר הכי טוב שלה שבעצם יעשה בשבילה הכל . ואור הקשוחה...
