פרק 27

715 50 7
                                    

הדר.

״לאן אנחנו הולכים??״ שאלתי את תומר בחוסר סבלנות כי כבר כמה ימים הוא מתנהג מוזר ועכשיו עוד יותר.

״סתם יוצאים לשבת באיזה מקום..״ הוא אמר ולא האמנתי לו לשנייה.

״אתה שוכח שאני מכירה אותך מגיל אפס, נכון? אני יודעת בדיוק מתי אתה משקר״. גיחכתי והוא התגונן ״אהה, זה ממש לא נכון! דבר ראשון, אני שקרן מעולה ודבר שני אנחנו כולה יוצאים לשבת באיזה מקום״.

צחקתי כי שני הדברים שהוא אמר הם שטויות.

״מה??״ תומר מחה.

״כלום..״ עניתי בחיוך והחלטתי להעביר נושא כי ישועה לא תצא לי מתומר. ״מה נסגר בסוף עם הוילה?״.

תומר התלהב מהעניין של העברת הנושא וענה מהר ״אנחנו יוצאים ביום חמישי אחרי הלימודים וחוזרים בשישי בערב״.

יואו, איזה כיף הולך להיות!!! גם קניתי בגד ים חדש, אז בכלל יהיה כיף להשתזף איתו ליד הבריכה.

״ואיך ניסע?״ שאלתי.

״אני מוציא רכב אחד איתך ועם דניאל ואור ורוני יסעו עם הרכב של אבא שלה״.

״ככה אתה מפריד בין רוני ודניאל?״ שאלתי בגיחוך ותומר משך בכתפיו ״אני יכול להסיע רק שניים.. וואלה עוד לא הבנתי מה הולך ביניהם״.

צחקתי ״בסדר, גם הם לא מבינים מה הולך ביניהם״.

״דניאל בעניין שלה בוודאות..״ תומר החל לומר ואני הנהנתי כי זה די ברור. ״אבל היא משגעת אותו קצת.. לא סגורה על עצמה״. הוא המשיך וגם הסכמתי איתו.

אבל הוא לא יודע את כל הסיפור של הבחור הזה מהפינה הזאת שלה. היא כל כך מתוסכלת ומבולבלת לאחרונה שכואב לי עליה. חבל שזה כל כך מתוסבך ולא פשוט כמו שזה צריך להיות.

תומר עצר את הרכב באיזה חניון לא מוכר והסתכל עליי ״יאללה, מוכנה?״.

״לא יודעת.. קצת מחשיש אותי המקום הזה״.

תומר צחק בקול ״אין לך ממה לחשוש, אני פה איתך. ובכללי את הולכת להינות מהערב הזה״.

חייכתי אליו כי הוא כזה מקסים, באמת שהוא האדם שהכי קרוב אליי בעולם הזה ואני תמיד מרגישה בטוחה לידו.

יצאנו מהרכב והלכנו איזה חצי דקה בחניון עד שהגענו לכניסה של איזה אולם או משהו בסגנון.

באמת שלא הבנתי מה אנחנו עושים פה אבל ידעתי שתומר גם לא יגיד לי. הוא הושיט לי את ידו ולקחתי אותה בשמחה כי לא היה לי מושג לאן אנחנו הולכים והייתי צריכה אותו לידי.

עלינו איזה שתי מדרגות ותומר עזב את ידי. הוא נעמד מאחוריי ושם את שתי ידיו על עיניי. ״אהה, אני לא רואה כלום״. אמרתי ומיששתי את האוויר.

סיפור חדשWhere stories live. Discover now