סיפור חדש

פרק 24

אור.

״אספתי עכשיו את רוני. אנחנו בדרך אלייך״ הדר אומרת מהדיבורית של הרכב.

״סבבה, רוצות שנאכל משהו?״ אני שואלת את הדר ורוני שבאות לישון אצלי.

״כן! אני מורעבת! ניסיתי להכין קודם אורז ויצא לי מרק למעלה ופחם למטה״ הדר אומרת בייאוש.

אני צוחקת ״שתהיי בריאה.. מה איתך רוני?״.

״מה? על מה מדברים?״ היא שואלת כאילו הרגע התעוררה מחלום.

״את לא איתנו גברת״ הדר אומרת לה וצוחקת ״אין, הילדה מאוהבת״.

רוני קופצת ״מה מאוהבת?? כולה לא הייתי מרוכזת״ ואני מגחכת.

ברור שמשהו עובר על רוני. חצי מהיום היא לא איתנו, כל הזמן שקועה במחשבות וכמעט כל יום שאנחנו רוצות להיפגש אחרי הלימודים ״יש לה משהו לעשות״.

הדר ואני לא אומרות לה שום דבר כי אנחנו מאמינות שכשהיא תרצה לספר היא תספר, אבל אנחנו מתחילות קצת לדאוג לה. אהבה אמורה להיות דבר מרגש, משמח, מלא בפרפרים וכיף ורוני לא נראית שום דבר מהדברים האלה. היא לא נראית בדיכאון או משהו, היא פשוט לא איתנו בכלל. אולי היום נצליח להוציא ממנה קצת מידע.

״את רוצה לאכול?״ הדר שואלת את רוני והפעם היא עונה ״כן, למה לא״.

אני צוחקת ״יופי. אז תבואו ונחליט מה״.

״סבבה!! חמש דקות אצלך״ הדר אומרת ושואלת את רוני ״מה יש לך לאחרונה את לא איתנו?״.

יש קצת שקט ואז קולה של רוני נשמע בשקט ״עוברים עליי קצת דברים.. אבל בקרוב הכל יסתדר״.

נראה לי הן שוכחות שאני עדיין בשיחה אבל אני חייבת לשאול ״את רוצה לדבר על זה?״.

רוני מכחכחת בגרונה ואומרת ״לא יודעת..״

״טוב, אנחנו פה בשבילך תמיד״ אני אומרת ומוסיפה ״ואני הולכת לארגן את המיטות, אז אראה אתכן עוד מעט״.

״איזה כיף יהיה!!״ הדר צווחת ורוני צוחקת.

אני מנתקת את השיחה וקמה מהמיטה שלי.

אלודי הלכה לפני איזה שעה אבל היא השאירה לי מצעים מקופלים בסלון שאשים לבנות.

לא באמת צריך להחליף מצעים כי אף אחד לא ישן עליהם, אבל אני אחליף כדי שלא יהיה לישנים ריח של אבק.

אני יוצאת מהחדר ונתקלת בפנים היפות של שחר מולי.

אני קופצת קצת כי לא ציפיתי לראות אותו ועוד יותר לא כל כך קרוב אליי.

״היי, מתי הגעת?״. אני שואלת והולכת צעד קטן אחורה כי הוא קרוב אליי מדי.

שחר קולט שהתרחקתי וגם הוא לוקח צעד קטן אחורה ״הרגע. הייתי אצל ההורים שלי. באתי לומר לך שאני פה כדי שלא תיבהלי.. אבל יצא הפוך״. הוא אומר בקול היפה שלו ואני מחייכת ״הכל טוב. מה שלום אמא שלך?״.