סיפור חדש

פרק 38

אור.

אני מתעוררת כשחיוך גדול מרוח על פניי ומתחילה לתהות אם כל מה שהיה אתמול היה חלום.

אני מביטה בפלאפון שלי ורואה הודעה משחר ״בוקר טוב3>״ החיוך מתרחב עוד יותר ואני בטוחה שאני גם מסמיקה.

אני עונה ״בוקר טוב:) אתה פה?״.

לאחר כמה שניות צליל של הודעה נשמע וכשאני מביטה בפלאפון אני רואה הודעה משחר ״תצאי מהחדר״.

אני קמה מהמיטה במהירות שקצת מסחררת אותי וגורמת לי לראות שחור אך אני מתעלמת מכך ויוצאת מהחדר.

אני הולכת למטבח ורואה את גבו הרחב של שחר ליד השיש.

אני מתקרבת אליו ורוצה לחבק אותו אך עדיין קצת מתביישת.

״היי״ אני אומרת בביישנות ושחר מסתובב אליי.

הוא מחייך חיוך גדול ויפה ומחבק אותי ״בוקר טוב״ הוא לוחש ונושק ללחיי בעדינות.

אני נמסה ממגעו ולא רוצה לשחרר.

שחר עוזב אותי באיטיות ונראה כי גם הוא לא רוצה לשחרר ומושיט לי כוס קפה ״בבקשה״.

אני מחייכת אליו חיוך ענקי ולוקחת מידו את הכוס ״אני אתחיל להתרגל לכל הטוב הזה״.

שחר צוחק ״אם זה מה שעושה לך טוב, אכין לך כל בוקר קפה״.

אני מסמיקה ולוגמת מהקפה ששחר הכין בול כמו שאני אוהבת.

״עוד מעט מחליפים אותי במשמרת״ שחר אומר ונראה קצת מבואס.

אני מודעת לזה שכששחר לא במשמרת אנחנו לא יכולים להיות ביחד כי עדיין יש עליי שמירה ומי ששומר אלה חברים של שחר שלא יכולים לדעת עלינו.

אני מהנהנת בהבנה אך בלב קצת מתבאסת. כל כך חיכיתי להיות איתו ועכשיו כשאני איתו אנחנו צריכים ללכת על ביצים.

״אני תמיד מנסה להחליף את החברה ולהיות פה״ שחר אומר ואני מרימה את ראשי מהקפה שלגמתי השנייה ״באמת?״ אני שואלת בחיוך.

״לא רק עכשיו. כבר תקופה שאני תמיד מברר מי לא יכול וקופץ על ההזדמנות להיות לידך כמה שיותר״.

אני מסמיקה וקצת מובכת אך אומרת לשחר ״תמיד חיפשתי אותך. הייתי מתעוררת בבוקר ומנסה לראות אם אתה שומר או מישהו אחר״.

שחר מתקרב אליי ״ואם זה לא היה אני?״ הוא שואל בחיוך ממזרי ואני עונה בחיוך קטן כי עדיין מוזר לי לומר לו את כל הדברים האלה ״אז הייתי קצת מתבאסת״.

״רק קצת?״ הוא מקניט אותי ומתקרב עוד קצת.

אני מניחה את כוס הקפה על השיש ״אולי קצת הרבה״ אני עונה והוא צוחק ומחבק אותי ברוך.