פרק 41

653 51 13
                                    

רוני.

עברו שבועיים מאז השיחה הלא נעימה עם דניאל ויש לי חשק עז ללכת לפינה שלי שאני כל כך מתגעגעת אליה.

אני גם מתגעגעת לדניאל. ממש. אם כל הזמן חשבתי שאני בקושי יודעת עליו משהו, עכשיו מסתבר שאני יודעת עליו כמעט הכל.

אני עדיין כועסת עליו כל כך אבל גם יש לי פחד שהוא ימשיך הלאה.

כן, אני לא סגורה על עצמי בכלל.

אני אוהבת אותו כל כך אבל כשאני חושבת על מה שהוא עשה לי אני פשוט מפחדת שאני לא אוכל לסמוך עליו אף פעם.

״רוני, את בחיים?״ הדר שאלה ואני התנערתי מהמחשבות והנהנתי.

יש לנו עוד יומיים בגרות באזרחות אז החלטנו ללמוד ביחד.
הבעיה היא שאנחנו לומדות חמש דקות ואז עושות הפסקה של שעה. עכשיו אנחנו בהפסקה השביעית שלנו היום.

״אז ככה.. חשבתי שלקראת סוף שנה נעשה לנו וילה. וילת פיצוי על הוילה הקודמת״ הדר אמרה בהתרגשות.

אור גיחכה ״את בטוחה שאת רוצה? פעם קודמת היא נגמרה לא טוב״.

הדר הנידה בראשה ״תומר ואני ביחד, את ושחר ביחד והמצב של רוני יכול רק להשתפר״.

אני פוערת את עיניי וקוראת ״היי!! אני בסדר״.

״ממש.. כל היום את במחשבות, מנותקת ומסתובבת עם פרצוף תחת״. הדר זרקה ואור צחקה.

״אהה חמודה.. לא רוצה להזכיר לך איך את היית עד לפני שבועיים״ החזרתי להדר והיא ענתה ״אחד אפס לך״.

חייכתי בסיפוק אך הוא ירד מהר כשהדר אמרה ״תקשיבי.. את חייבת לצאת מזה. או שתשחררי מדניאל או שתחזרו. הכל תלוי בך״.

חשבתי מעט על מה שהיא אמרה והבנתי שהיא צודקת. אני יכולה להיות פגועה וכועסת אבל השאלה עד מתי. אני לא רוצה לבזבז את סוף התיכון שלי במצב רוח כזה.

אני פשוט באמת לא יודעת מה לעשות.

״איך אין לי כח לבגרות הזאת.. יואוו״ הדר יללה והעבירה נושא.

הודיתי לה בלב והנהנתי ״ממש אבל.. לפחות לא נשארו עוד הרבה. רק שלוש וזהו״.

הדר פערה את עיניה באימה ״השלוש הכי קשות!!! מתמטיקה, לשון ואזרחות״.

אור נחרה ״תמיד זה ככה.. משאירים את הרע לסוף. להשאיר לנו טעם מר מהבית ספר המעפן הזה״.

צחקתי ״באמת שאם לא הייתן איתי בסבל הזה לא הייתי שורדת״.

הדר חייכה ״ממש אבלל!!״ ואז הפנים שלה התקדרו ״מה אני אעשה בלעדיכן שנה הבאהה?!״.

״לא חושבים על זה״ אור אמרה מהר ושלושתנו הנהנו בהסכמה.

סיפור חדשWhere stories live. Discover now