סיפור חדש

פרק 22

(מי שרוצה להתעדכן קצת על הפרק, כדאי לקרוא מפרק 19...)

רוני.

"למה הנסיכה מבולבלת?" קולה המתוק והישנוני של יהלי נשמע.

"כי היא לא יודעת במי לבחור. בנסיך יפה התואר או בחוטב העצים המקסים.."

"אני אוצה שהיא תהיה עם הנסי...". יהלי אמרה ונרדמה באמצע המילה.

חייכתי מהילדה המתוקה הזאת וכיסיתי אותה טוב בשמיכה.

אני צריכה לצאת החוצה לדניאל ואני לא יודעת מה לעשות. חשבתי על המכתב האחרון של הבחור מהפינה, כמה רגיש ומקסים הוא היה. אני לא רוצה לוותר על זה. לפחות לא כרגע.

נשמתי עמוק וקמתי מהמיטה של יהלי. יצאתי מחדרה ושמעתי את קולו הגברי עד מאוד של דניאל מדבר עם מישהו "אני שמח בשבילך ממש. באמת! אני רוצה לפגוש אותה".

התקדמתי לעבר הסלון וכשדניאל ראה אותי הוא אמר למי שדיבר איתו בפלאפון "טוב, אני אדבר איתך כבר.. ביי" וניתק את השיחה איתו.

מבט הכמיהה שהיה לו לפני שהלכתי לחדר חזר ואני הזכרתי לעצמי לנשום כי המבט הזה הוא הדבר הכי מושלם בעולם.

"אני לא יכולה לעשות את זה איתך עכשיו" עצרתי מולו ואמרתי כי פחדתי שאם אתן לו להסתכל עליי עוד קצת אני אבחר בו.

דניאל לא הסיט את מבטו ממני ושאל "מה זה אומר עכשיו?".

"אני לא יודעת".

"יש לי למה לחכות?". הוא שאל ולא ידעתי מה לענות לו אז שתקתי.

דניאל שפשף את ידיו, נשף לתוכן בזמן שחשב ואז אמר "טוב, אני נותן לך שבועיים".

התיישבתי לידו וחיכיתי שימשיך לדבר.

"אני מוכן לחכות לך שבועיים עד שתיסגרי על עצמך.." הוא החל לומר אך קטעתי אותו "למה אני?".

"כי את מיוחדת ואני רוצה אותך". הוא אמר בכנות שהייתה מאוד אופיינית לו.

"סליחה שאני ככה. אני פשוט מבולבלת".

התנצלתי ודניאל ביטל את דבריי "הכל טוב. אבל אם עוד שבועיים אין לך תשובה, אני הולך. אני לא עומד לחכות לך לנצח".

הנהנתי. דניאל כזה מושלם ומקסים ואני לא הוגנת איתו. מגיע לו שאשחרר אותו עכשיו ולא אמרח אותו סתם, אבל אני לא רוצה. אני רוצה להיות בטוחה בבחירה שלי, ואם יש לי שבועיים להגיע להחלטה וודאית אני הולכת לנצל אותם.

"טוב, תודה" אמרתי עם חיוך קטן ודניאל הרים את ידו וליטף את לחיי בעדינות.

שיט. שיפסיק!. הזזתי את ראשי קצת הצידה ודניאל שהבין את הרמז הוריד את ידו וקם "כדאי שאזוז".

"סבבה" אמרתי ולא באמת רציתי שהוא יילך.

הוא הלך לכיוון דלת ביתה של הדר ויצא מהבית.