סיפור חדש

פרק 20

רוני.

"תיכנסי!" שמעתי את קולה של הדר ופתחתי את דלת ביתה.

הלב שלי דפק בחוזקה רק מהחשש שאני הולכת לראות עכשיו את דניאל. נכנסתי וראיתי את הדר עומדת במטבח וקוראת משהו בריכוז. הסתכלתי סביב ונשמתי לרווחה כשלא ראיתי את תומר ודניאל.

התקדמתי אליה "מה את קוראת?".

"איזה מתכון..." היא מלמלה והרימה את ראשה אליי.

צחקתי "לא יימאס לך בחיים אני מבינה".

הדר נאנחה וסגרה את ספר המתכונים "אני חייבת לדעת להכין לפחות משהו אחד! בואי נגיד שאם ההורים שלי ותומר לא היו כאן עכשיו ככל הנראה הייתי גוועת ברעב, ושנה הבאה אני יוצאת מהבית והם כבר לא יהיו איתי כל הזמן. אני באמת לא יודעת מה אני אעשה".

פתחתי את פי כדי לומר לה שהכל יהיה בסדר, אך באותו הרגע דלת ביתה של הדר נפתחה וראיתי את תומר נכנס שדניאל אחריו. דניאל הסתכל סביב ועיניו נעצרו כשהגיעו אליי. שיט, למה הוא כזה מושלם?. הוא חייך אליי חיוך קטן שגרם לבטן שלי לעשות כמה סיבובים אך שמרתי על חזות רגועה וחייכתי אליו חזרה.

תומר ניגש להדר וחיבק אותה ואני הבטתי בדניאל שהתקרב אליי.

"היי, מה שלומך?" דניאל שאל בקולו הגברי כשהגיע קרוב אליי.

"היי, טוב" אמרתי בשקט ומחשבות החלו לכרסם בראשי. אולי הייתי צריכה לבחור בדניאל במקום הבחור מהפינה? הרי אני לא באמת יודעת מיהו הבחור מהפינה ויכול להיות שהוא לא באמת מי שהוא אומר שהוא.

אוך... ניערתי את המחשבות מראשי כי הן לא באמת עוזרות לי ושאלתי את דניאל "איך אתה?".

כמו תמיד הוא עמד נינוח. משך בכתפיו מעט וזרק "סבבה..." אך מבטו החודר לא מש ממני אפילו לשנייה.

"אתה ממש צריך להפסיק להסתכל עליי ככה".

דניאל חייך חיוך גדול והניד בראשו "כיף לי".

הזעפתי פנים אך לא באמת כעסתי "מה כיף לך? להסתכל עליי או לגרום לי להרגיש לא בנוח?".

"גם וגם" הוא הקניט והחיוך לא ירד לו מהפנים.

נאנחתי "העיקר שלך כיף".

הפעם דניאל לא חייך, הוא צחק צחוק יפה וטהור שהרעיד את כולי. לעזאזל אתו!

"רוניל'ה!" שמעתי את קולו של תומר והסטתי את מבטי מדניאל לתומר שהתקרב אלינו.

חייכתי אליו חיוך גדול "תומר! מה קורה?". תומר התיישב על אחד הכיסאות שהיו לידינו באנחה מוגזמת כאילו הישיבה הצריכה ממנו הרבה מאמץ וענה "הכל טוב! מה אומרים על לצאת הערב? אמא שלי קיבלה מהעבודה כמה כרטיסים חינם לסרט והביאה לי אותם".

הנדתי בראשי "אי אפשר. הדר צריכה לשמור על יהלי..".

"וואי, נכון.. שכחתי מזה".