סיפור חדש

פרק 12

אור.

אני שומעת את קול התריסים העולים למעלה ואז פצצת אור שמסנוורת אותי גם כשאני עם עיניים עצומות. אני שמה את ידיי על עיניי במטרה לסנן קצת את האור ושומעת את אלודי קוראת בקול "אור, זמן לקום!!".

אוך...אני מכסה את פניי עם השמיכה ומנסה לגנוב עוד קצת זמן שינה, אך אלודי מושכת אותה ממני ומתחילה לקפל אותה "מתוקה, עוד עשר דקות מתחיל לך השיעור. לא כדאי לך לאחר".

"לא אכפתליבכלל.." אני נוהמת בעייפות ובעצבים ומפהקת בקול.

אלודי לא מתייחסת למה שאני אומרת לה וממשיכה בשלה "הכנתי לך כוס קפה ואת העוגת מייפל שלך. כדאי לך לבוא".

אין ספק שעוגת המייפל של אלודי היא סיבה מספיק טובה כדי לקום מהמיטה. אני מהנהנת אליה עדיין גמורה מעייפות "טוב אני קמה".

אלודי מניחה על המיטה את השמיכה שקיפלה, מחייכת אליי ויוצאת מהחדר.

אחרי רבע שעה של התארגנות, אני יוצאת מהחדר ולהפתעתי אני רואה את שחר יושב על יד השולחן ומדבר עם אלודי.

כבר כמה ימים שהוא לא היה פה והייתי בטוחה שהוא לא יחזור. כששחר רואה אותי מתקרבת למטבח הוא מהנהן אליי עם הפנים הרציניות והיפות שלו.

"בוקר..." אני אומרת בעייפות ואלודי מצביעה על הקפה והעוגה "קחי קצת ותתעוררי". היא יודעת שבלי הקפה הראשון של הבוקר אני כמו זומבי.

אני מתיישבת מול כוס הקפה ושותה אותו בשקט עד שאני מרגישה שמישהו מסתכל עליי. אני מסובבת את ראשי לשחר ורואה שהוא אכן מביט בי. "מה?" אני שואלת בנהמה והוא מושך בכתפיו "כלום..".

אני מביטה בו עוד כמה שניות, וכשהוא לא אומר כלום ורק ממשיך להביט בי אני נאנחת, מסובבת חזרה את ראשי וחוזרת לשתות את הקפה שלי.

אני מסיימת את הקפה יחד עם העוגה המושלמת שאלודי הכינה וקמה מהכיסא.

לא יודעת למה, התעוררתי הבוקר עצבנית ועייפה ואין לי כח לכלום. שחר קם אחריי וכשאני יוצאת מהבית שחר מקיים את בקשתי ובמקום ללכת מאחוריי הוא הולך לידי.

"הכל בסדר?" הוא שואל אותי בקול היפה שלו אחרי כמה דקות שלא הוצאתי מילה מהפה.

אני מהנהנת "סתם עייפה... מה אתך? חשבתי שעזבת".

שחר מניד בראשו "הייתי קצת עסוק בימים האחרונים ולא היה לי זמן לעבוד".

"הבנתי...טוב, שמחה שחזרת. לא אהבתי את זה שהחליף אותך".

"למה?" שחר שואל ופונה יחד איתי לרחוב של בית הספר.

"לא יודעת.. הוא היה נחמד כזה, אבל בקטע מוזר".

שחר מחייך חיוך קטן "אז אני מבין שאת מעדיפה בחורים ללא לב ובלי רגשות".

"שמע, מיום ליום אתה הורס את התדמית שלך, אז אתה כבר לא כזה קשוח כמו שחשבתי".