סיפור חדש

פרק 6

הדר.

קמח? יש

סוכר? יש

ביצים? יש

אבקת אפייה? יש

שיננתי את המתכון בראשי בזמן שהוצאתי את המצרכים מהארון.

שוקולד? צריך להיות...

לא ראיתי במבט ראשוני אז חיטטתי עד קצה הארון בחיפוש אחר השוקולד.

לא מצאתי.

סגרתי את הארון והסתובבתי לאור שישבה על השיש ושיחקה בפלאפון "אורוש, אני קופצת שנייה לתומר לקחת שוקולד".

אור הרימה את ראשה מהפלאפון והרימה גבה "ככה?".

הבנתי שהיא מדברת על איך שאני לבושה. השיער המפלצתי שלי היה אסוף ברישול, לבשתי מכנסי טרנינג אפורות וחולצה רחבה מלאת כתמי אקונומיקה. משכתי בכתפי בחיוך "הוא ראה אותי במצבים הרבה יותר גרועים, תאמיני לי".

אור גיחכה "מאמינה לך" ויצאתי מהבית.

תומר גר בית לידי ומרוב שהאימהות שלנו חברות טובות, הן עשו שביל צדדי דרך החצרות שלנו כך שאפילו לא צריך לצאת לרחוב כדי להגיע לבתים אחד של השני.

הגעתי לבית שלו ופתחתי את הדלת. נכנסתי פנימה וקיללתי את עצמי שלא הקשבתי לאור.

חצי מהבנים של השכבה שלי ישבו בסלון וצפו באיזה משחק. עכשיו כבר לא, כי המבטים של כולם הופנו אליי ולא חזרו למשחק. חלקם גיחכו וחלקם סתם הביטו בי בבלבול. כל החברים של תומר יודעים שאנחנו חברים טובים ממש, אבל היו פה מלא חברה שלא באמת מכירים את תומר שכנראה סתם באו ולא הבינו מה אני עושה שם.

שיט שיט!! אני לא מאמינה שהם רואים אותי ככה. הסמקתי כולי ורציתי להיקבר עמוק בתוך האדמה "איפה תומר?" שאלתי ולא הסתכלתי על אף אחד מהם בריכוז, סתם העברתי את מבטי ברפרוף על כולם בחיפוש אחר תומר. עד שעיניי עצרו על שלמות הבריאה.

דין.

מה הוא עושה פה? הייתי בטוחה שתומר לא סובל אותו. אוף!! למה באתי לפה בכלל? עכשיו כולם הולכים לראות אותי בתור החברה המסריחה והמוזנחת של תומר.

דין שהיה שקוע בפלאפון הרים את ראשו והסתכל עליי.

מהר הסטתי את מבטי ממנו ואז שמעתי "הדרי!". הבטתי הצידה וראיתי את תומר נכנס לסלון מאחד החדרים עם בקבוקי שתייה ומביט בי בחיוך, לא מבחין בכך שאני נראית כמו הומלסית.

"באתי לקחת שוקולד" הסברתי ותומר הנהן "קחי מהארון".

התקדמתי למטבח ותומר הניח את הבקבוקים על השולחן בסלון ואז בא אליי "מה הולך?".

תקעתי בו מבט כועס "באיזה קטע כל הבנים של השכבה נמצאים פה??? תראה איך אני נראית!".

תומר הביט בי בבלבול ואז בשעשוע כשהעביר את מבטו עליי והבין על מה אני מדברת "אף אחד גם ככה לא מסתכל. הם שקועים במשחק".