פרק 9

111 16 25
                                    

נקודת מבט, פרדי

"עדיין לא הסברת לי למה עשית את זה" בר אמר לי דרך הטלפון תוך כדי שאני נוסע לבר. על מה הוא מדבר, מה עשיתי?
"למה עשיתי מה?" שאלתי בבלבול ופניתי ימינה בפניה שהיתה מולי בכביש.
"נו, על כל העניין הזה עם קיילי" ענה ונאנחתי, כן זה..
"אני בסך הכל עשיתי את זה כדי שהיא תתיחס אליי" אמרתי בחיוך קטן "ועכשיו היא שונאת אותי" הוספתי בציניות אך חיוכי מיד נמחק מפני מיד לאחר שחשבתי על כך שוב, היא באמת שונאת אותי... אני חייב לשנות את זה!
"בר, הגעתי לעבודה, אני אדבר איתך אחר כך" אמרתי והחנתי את המכונית מחוץ לבר. "אחי אני עדיין לא מאמין שיש לך עבודה" גיחך וצחקתי קצת, גם אני לא מאמין שיש לי עבודה.
"יאללה, ביי" אמרתי וניתקתי את השיחה.
יצאתי מהמכונית והתחלתי ללכת לכיוון הבר. ראיתי מבחוץ שאמבר נמצאת שם אך קיילי עדיין לא. אוליי אני אדבר איתה על העניין עם קיילי, הן הריי חברות טובות, היא בטוח יודעת משהו.
"היי אמבר" קראתי לעברה לאחר שנכנסתי אל תוך הבר והיא העלתה את פניה אליי בחיוך קטן. "היי" ענתה וחזרה להתעסק במה שעשתה קודם. בזמן האחרון אין פה כל כך הרבה אנשים אז אנחנו פשוט לא עושים כלום כמעט...
נכנסתי אל מאחורי הדלפק והתקרבתי אליה. "תגידי, את וקיילי מדברות הרבה, נכון?" שאלתי בשקט והיא העלתה את פניה אליי בחיוך מתגרה.
"אני לא הולכת לספר לך על מה אנחנו מדברות, פרדי" אמרה והשפלתי את מבטי. שיט, הלכו לי התוכניות.
"רק שאלה אחת, היא באמת שונאת אותי?" שאלתי והבעת פניי הפכו למתחננות, אני חייב לדעת את התשובה. אמבר, תיהי חברה טובה ותעני לשאלה שלי..
"זה עניין שלכם, אני לא יודעת אם היא תרצה שאני אדבר על זה" אמרה ונאנחתי, היא חברה טובה מידיי..
"בבקשה-" התחננתי אך קטעתי את עצמי כשדלת הבר נפתחה וקיילי נכנסה דרכה.
"הנה, היא פה, פשוט תשאל אותה" אמבר לישה לאוזני והתחילה ללכת לכיוון קיילי "היי אחותי" קראה בחיוך וחבקה אותה. כן, כאילו שאני אשאל את קיילי את השאלה הזאת..
"היי" אמרתי להעברה של קיילי אך היא התעלמה ממני ונכנסה לבר. איזה כיף, היא מתעלמת ממני..
התחלתי לאסוף כל מיניי כוסות מלוכלכות שהיו על הדלפק וראיתי כוס אחת ליד קיילי. "קיילי, את יכולה בבקשה להביא לי את הכוס שלידך?"
היא התעלמה. למה היא חייבת להיות ילדה קטנה..
התיאשתי, הלכתי לכוונה אך זה היה בשביל לקחת את הכוס, לא בשביל לדבר איתה. לגחתי את הכוס וסובבתי את מבטי אליה אל מיד שמתי לב שהיא סוסבה את פניה ממני ואנחה קטנה ברחה מבין שפתיי, אין לי כוח למשחקים האלה..
הלכתי לכיור והתחלתי לשטוף את הכוסות.אני לא מתכוון להתחנן בפניה שתדבר איתי, אם היא לא רוצה שנדבר זאת בהחלט בעיה שלה ולא שלי.
שמעתי צעדים מאחורי, סובבתי את מבטי וראיתי שזאת אמבר.
"אחי תראה אותה, היא אפילו לא רוצה להסתכל אליך" אמרתי בשקט והסתכלתי עליה במבט מבולבל. "היא עברה מספיק חרא בגללך, קח טיפ ממני ושחרר אותה". זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות עכשיו..
"שחררתי מזמן, אני לא מתכוון להילחם על זה שנדבר" עניתי בשקט וחזרתי להתרכז בכלים המלוכלכים.
סיימתי לנקות את הכלים והלכתי אל בחורה אחת שישבה על יד הדלפק וסמנה לי שהיא רוצה להזמין.
"מה בשבילך?" שאלתי אותה והסתכלתי עליה. מבטה בחן את פניי בחיוך קטן ולאחר מכן השפילה את פניה בגיחוך חלש. משקפי שמש שחורים היו מונחים על ראשה. הסתכלתי על ההשתקפות שלי דרכן וראיתי דמות מאחורי מסתכלת עליי. מהר מאוד הבנתי שזאת קיילי.
אז היא רוצה לדבר איתי אבל היא לא רוצה לדבר איתי? אי אפשר להבין אותה.. חייכתי חיוך קטן והחזרתי את מבטי אל הלקוחה "החלטת מה את רוצה?"
"מה שאתה הכי אוהב" היא ענתה. הסתובבתי והסתכלתי על כל מיניי משקאות שיש פה. אני אף פעם לא שתיתי פה אז אין לי מושג מה הטעם של כל משקה. ראיתי בקבוק אחד ליד קיילי וחייכתי לעצמי, אני לא אנסה לדבר איתה, רק להתגרות בה קצת. לקחתי כוס קטנה והלכתי לכיוון קיילי. מזגתי מהבקבוק לכוס ושמתי לב שקיילי לקחה צעד אחד אחורה והסתכלה על כל מקום אחר אך רק לא עליי. חזרתי את הלקוחה והגשתי לה את המשקה, אם היא לא אוהבת את זה, זה לא אשמתי. או שכן.. לא משנה.
פאק, אני חייב לדבר עם קיילי, אפילו אם זה רק משפט אחד, אני חייב לשמוע את הקול שלה.
"קיילי את יכולה להביא לי את הסמרטוט שמאחורייך?" שאלתי והסתכלתי עליה. היא העבירה את ידה לסמרטוט, הרימה אותו אך שניה אחר כך החזירה אותו למקום ונאנחה.
"מה? שכחת שאת לא מדברת איתי" גיחכתי בשקט ולקחתי צעד לעברה. היא גלגלה את עיניה ונשמה עמוק. "אפשר את הסמרטוט בבקשה?" שאלתי שוב. זה לא יכול להמשיך ככה יותר, היא חייבת לומר משהו. נשענתי על הדלפק ושילבתי את ידיי אחת בשניה, מחכה שהיא תדבר.
העברתי את מבטי הצידה, ראיתי את אמבר מסתכלת עליי במבט כועס. היא רוצה שאני אשחרר מהסיפור הזה אבל אני פשוט לא יכול. הנהנתי בראשי לעברה לסמן לה שהכל בסדר והחזרתי את מבטי אל קיילי שראשה היה מופנה לרצפה.
אני כבר התנצלתי, מה היא עוד צריכה שאני אעשה כדי שנחזור לדבר?
"אתה יכול ללכת בבקשה" סוף סוף היא דיברה. חייכתי לעצמי, היא סוף סוף אמרה משהו! אמנם זה לא משהו טוב אבל היא עדיין אמרה משהו.
"לפני שאני הולך, אני יכול לשאול אותך משהו?" שאלתי בחיוך קטן והיא העלתה את פניה אליי בחיוך מאולץ "לא" ענתה ונאנחתי.
"אני אשאל בכל מקרה.." אמרתי והיא גלגלה את עיניה. שיט רגע, אין לי שאלה בכלל, סתם אמרתי את זה כדי שהיא תדבר איתי.
אוקיי יש לי רעיון למשהו..
"אני ואמבר הולכים לים, רוצה לבוא גם?" שיקרתי, לא קבעתי עם אמבר כלום. היא העבירה את מבטה לרצפה וחיכיתי שתענה.
"מתי?" שאלה בחיוך קטן וחיוכי גדל, היא באה, עכשיו רק נשאר לשאול את אמבר..
"אחרי המשמרת" עניתי. היא הנהנה בראשה בהבנה וחיוכי עדיין נשאר על שפתיי. הסתובבתי והלכתי לכיוון אמבר, מתחנן כל שניה שהיא יכולה לבוא אחרי המשמרת לים.
"אמבר" קראתי לה בחיוך קטן. מבטה הפך למבולבל ומיד נאנחה "מה אתה צריך?" שאלה באדישות והשפלתי את מבטי.
"שתבואי אחרי המשמרת איתי ועם קיילי לים" עניתי. בבקשה שתגיד כן, אני אהיה חייב לי כל כך הרבה!
"אוקיי" ענתה וחיוכי גדל אפילו יותר. התקרבתי אליה וחיבקתי אותה "תודה" לחשתי לאוזנה והיא גיחכה. התנתקתי מהחיבוק והסתכלתי עליה ומבטה הפך לשואל. "למה זה כל כך חשוב לך שאני אבוא?" שאלה ונשמתי עמוק.
"סיפור ארוך" עניתי והיא הנהנה בראשה בהבנה.

להתחיל את מה שנגמר || 2Where stories live. Discover now