המסיבה סוף סוף נגמרה ולא נשאר בבר אף אחד חוץ ממני, פרדי, אמבר והבלאגן. הרבה מאוד בלאגן.
פרדי ואמבר בקושי מתפקדים, הם השתכרו כמו משוגעים ומה שזה אומר זה שאני מחזירה אותם הביתה, ממש נהפכתי לנהג מונית.
במהלך הערב הזה פרדי ניסה לנשק אותי, כמה פעמים, הרבה פעמים, אבל דחיתי אותו כל פעם מחדש, כי זה במלא לא יהיה נשיקה אמיתית, אז בשביל מה? להכאיב לי יותר? להראות לי את הדבר שאני הכי רוצה אבל אוסרת על עצמי לקבל אותו? עדיף כבר שלא היינו מתנשקים מלכתחילה והמצב בינינו היה יכול להיות הרבה יותר פשוט.
"קיילי, מתי הולכים הביתה?" אמבר שאלה ממש כמו ילדה בת שלוש, אני מרגישה כמו אמא שצריכה להשגיח על שני הילדים הקטנים שלה שלא יעשו שום דבר.
"כשיהיה פה נקי, רוצים לעזור?" שאלתי כבר בידיעה שהתשובה תהיה לא. לקחתי מטאטא והתחלתי לטאטא את הרצפה מכל הלכלוך שהיה עליה תוך כדי שאני שומעת את הצחוק המפגר של פרדי ואמבר.
"חברה שלך מעצבנת" שמעתי את אמבר וכל כך התעצבני שהיא אמרה את זה, "היא היתה מתה להיות חברה שלי" פרדי ענה לה מגחך וצחקתי צחוק קטן. בינתיים מי שכל כך רוצה שנהיה ביחד זה הוא, וגם אני… שיט, למה הכל חייב להיות כל כך מסובך?
אני חייבת להפסיק לחשוב על זה, אני פשוט אנקה את הרצפה בלי לחשוב על כלום, אני גם אתעלם מהצחוק המדהים של פרדי מאחוריי ו… שיט נו אבל הוא חייב לצחוק עכשיו? לא משנה.
סיימתי לנקות את הבר ושלושתינו יצאנו לכיוון המכונית שלי, אני יושבת במושב הנהג, פרדי לידי ואמבר מאחורה. משום מקום פרדי פשוט התחיל לשיר ואמבר מיד אחריו, פרדי יודע לשיר יפה כשהוא רוצה אבל עכשיו… אני חושבת שהיה עדיף שאני אהיה חרשת מאשר לשמוע את זה.
עכשיו אני נוסעת אל הבית של אמבר להוריד אותה שם ואז לבית של פרדי, הם חייבים לי על זה!
הורדתי עכשיו את אמבר, אני מקווה שהיא תגיע בשלום לבית שלה כי היא נפלה כבר כמה פעמים מכל ההשפעה של האלכוהול.
"קיילי תסעי לאט יותר" פרדי נאנח והשעין את ראשו על החלון, "בבקשה…"
"לך לישון עד שנגיע אלייך" אמרתי והתחלתי לנסוע לכיוון ביתו.
"אני אוהב אותך" לפתע אמר וסובבתי את מבטי בהירות אליו במבט מבוהל, אך מהר מאוד נזכרתי שהוא שיכור, הוא שיכור ולא באמת חושב בהיגיון כרגע, אין מצב שהוא אוהב אותי עכשיו, נו זה ברור שזה בגלל שהוא שיכור… "ומכל הבנות שנשקתי, את מנשקת הכי טוב" אמר בחיוך גדול אך מבטי עדיין היה עם אותו מבט מבוהל, החזרתי את פניי אל הכביש וכל כך רציתי למחוק את המשפט הזה מהראש שלי. מכל הבנות שנישקתי… כמה בנות הוא נישק?! אני מקווה שלא את הזואי הזאת… "ובכל הזמן שלא היינו ביחד-"
"פרדי תעצור" נאנחתי וקטעתי אותו מדבריו, שמעתי אותו מצחקק ובלעתי רוק, אני רק רוצה לחזור לבית שלי ולישון אחרי היום המתיש הזה.
"אבל אני אוהב אותך" אמר ולבי החסיר פעימה. לשמוע את המילים האלו יוצאות מהפה שלו, ועוד מתכוונות אליי, המון זמן שזה לא קרה. אבל דיי, אני חייבת להבין שהוא שיכור ולא מתכוון לכלום.
"אז… אל… תאהב אותי" מלמלתי ועצרתי את המכונית כי הופיע מלפניי אור אדום ברמזור. סובבתי את מבטי אל פרדי וראיתי שחיוך ענק מרוח לו על הפרצוף, "אבל אני אוהב לאהוב אותך" אמר ונאנחתי. אם הוא עוד פעם אחד יגיד לי את זה אני אשתגע!
"אבל אני לא אוהבת שאתה אוהב לאהוב- עזוב.." נאנחתי וראיתי שהאור ברמזור התחלף לירוק אז המשכתי לנסוע לכיוון הבית שלו.
"אז אני יכול לומר משהו אחר שזה לא אני אוהב אותך?" שאל והנהנתי בראשי לחיוב, "אני חושב שאנחנו צריכים להתנשק כל יום, כל היום" אמר ונאנחתי, אני מנסה להתעלם מהמילים שלו, לא לתת להן להיכנס לראשי, אבל… זה בכל זאת נכנס לראש שלי.
"מה שאת עושה לי… את לא יודעת-"
"פרדי" קטעתי אותו, אני עוד שניה מדביקה לו את השפתיים עם דבק כדיי שלא ידבר יותר, אני צריכה להזכיר לעצמי כל פעם לא לתת לו להשתכר, שלא יגיד לי עוד דברים כאלה.
סוף סוף, סוף סוף! הגענו לבית שלו, סוף סוף!
עכשיו נשאר שהוא יצא, ילך לבית שלו, אני לבית שלי ואז לישון. תודה לאל שהיום הזה נגמר.
"יש לך בכלל כוח לנסוע לבית שלך?" שאל והתחלתי לחשב את המרחק עד לבית שלי. אוקיי לא, אין לי כוח לנסוע עד לבית שלי אבל אין לי מה לעשות…
"לא, אבל מתמודדים" אמרתי ושמעתי שצחק, "תישארי אצלי ותלכי מחר" הציע.
"בואי" אמר ויצא מהמכונית עוד לפני שהספקתי אפילו לחשוב על מה שאמר. יצאתי מהמכונית והלכתי איתו לכיוון ביתו, הוא פתח את הדלת ונכנסתי אחריו.
הוא הלך בצעדים מהירים אל הספה שנמצאת בסלון ונשכב עליה, "קיילי!" צעק וצחקתי, הוא חייב ללכת לישון כדי שההשפעה של האלכוהול תעבור. הלכתי אליו והוא סובב את מבטו אליי בחיוך קטן, "לכי למבטח, תפתחי את המדף שליד הקיר ותביאי מה שיש שם"
"למה אתה לא יכול לעשות את זה?" שאלתי והוא התישב באיטיות על הספה, "כי אני מבקש יפה" אמר וגיחכתי.
הסתובבתי והלכתי לאן שביקש, פתחתי את דלת המדף וראיתי שהיה שם בקבוק זכוכית וכבר ניחשתי שזה משקה עם אלכוהול.
"לא פרדי, אתה לא שותה יותר" אמרתי וסגרתי את הדלת. "זה לא בשבילי, זה בשבילך, תביאי ותחזרי" אמר ונאנחתי. לקחתי את זה וחזרתי לסלון. אני בכלל לא אשתה את זה, פשוט אין לי כוח יותר להתווכח איתו.
הוא זז קצת בספה כדי לפנות לי מקום לשבת והתישבתי.
"אני לא שותה" אמרתי והנחתי את הבקבוק על השולחן הקטן שהיה ליד הספה, "נו אבל מה כבר יקרה, תשתחררי קצת" נאנח ולקח את הבקבוק מהשולחן. הוא פתח אותו ושתה לגימה אחת מתוך הבקבוק, "קחי".
אני כל כך מותשת מהיום הזה שאין לי כוח אפילו לדבר, ואוליי זה יעזור קצת לנקות את הראש מכל מה שקורה בזמן האחרון… לא לחשוב על כל הדברים האלה שקורים… אני באמת צריכה להשתחרר קצת.
לקחתי את הבקבוק מידיו ולקחתי לגימה גדולה. הרגשתי איך זה מתחיל לחמם את גרופי וצריבה חזקה הורגשה בחזהי. זאת הרגשה ממכרת…
"היה כל כך קשה?" שאל וצחקתי, ולקחתי עוד לגימה, הפעם קטנה יותר מהקודמת ועצמתי את עיניי בחוזקה מהטעם המר שהורגש בפי.
"למה בכלל שיהיה לך את זה בבית?" שאלתי והבעת פניו נהפכה לחושבת, "אני לא זוכר… משהו עם דניאל נראה לי…" מלמל ונרתעתי כאשר שמעתי את השם שלה, דניאל. הסיבה לכך שאני ופרדי נפרדנו.
"מה היא קשורה?" שאלתי בקצת כעס ולקחתי עוד לגימה מהבקבוק כדי להעביר את הכעס שבער בי עכשיו. "היא מעצבנת" אמר בחיוך וצחקקתי, היא מאוד מעצבנת. "אתם עדיין בקשר?" שאלתי ובאתי לקחת עוד לגימה אך פרדי עצר אותי. "אל תשתי יותר מידיי…" אמר והניח את הבקבוק על השולחן. התחלתי להרגיש את האלכוהול מתחיל להשפיע עליי, "למה שאלת?"
"סתם" אמרתי ומשום מה צחקתי, "יש מצב שאת מקנאת?" שאל וחיוך מהמם עלה אל פניו. הרגשתי את כל המחשבות שלי צפות בתוך ראשי ואני לא מצליחה לחשוב אפילו על דבר אחד. "אתה מפגר, אתה יודע?" אמרתי בחיוך והסתובבתי עם כל גופי אליו.
"את מפגרת" אמר בחיוך והתקרב קצת עם פניו אליי.
"אתה מפגר" אמרתי וקירבתי גם את פניי אליו .
"מפגרת"
"מפגר" אמרתי ולא שמתי לב שפניינו מאוד קרובות, אני מרגישה את נשימותיו על שפתיו ואהבתי את ההרגשה הזאת.
"מפגרת…" לחש ועצמתי את עיניי
"מפג-" שפתיו קטעו אותי מדבריי ונישקו את שפתיי ברכות. חייכתי כנגד שפתיו ונישקתי אותו בחזרה. מהר מאוד הנשיקה הפכה למהירה ואגרסיבית יותר. הרגשתי את טעם האלכוהול שהגיע משפתיו והשתוקקתי לעוד, וזה בדיוק מה שעשה עכשיו. הוא הכניס את לשונו בין שפתיו והעביר אותה מספר פעמים כנגד לשוני. הוא הניח את ידיו על מותניי ולאט נשכבתי אחורה, כך שאני שוכבת על הספה והוא מעליי. השפעת האלכוהול הורגשה בעורקיי ולא הייתי מודעת למה שאני עושה, לא היה לי שום שליטה על כלום, רק התענגתי על מגע שפתיו החמות כנגד שפתיי.
הנחתי את ידיי על כפתיו והעברתי אותך לאט כנגד גופו עד ללחייו. שפתיו לא מפסיקות לנשק את שפתיי ואני גם בכלל לא רוצה שיעצור. כמו שאמר, אנחנו צריכים להתנשק כל יום כל היום. פאק, המון זמן לא הרגשתי את זה.
ידיו התחילו לרדת לאגני ותפסו בקצה חולצתי, הוא התחיל להעלות את החולצה שלי באיטיות וצמרמורות עברו בגופי מהמגע שלו. שיט רגע זה לא צמרמורות מהמגע שלו, אני חייבת להקיא.
מייד ניתקתי את שפתיו משפתיי וקמתי במהירות מהספה רצה אל השירותים. נפלתי על ברכיי מול האסלה והקאתי לתוכה. פאק אני לא הולכת לשתות יותר לעולם.
"אני אמור להעלב מזה שאת מקיאה מיד אחרי שהתנשקנו?" צחק וגיחכתי. ירקתי אל תוך האסלה והורדתי את המים. "בואי, הולכים לישון"
קמתי מהר פה באיטיות וכאב נוראי הורגש בראשי. נכנסנו אל תוך חדר השינה שלו והוא נשכב בתוך המיטה מסמן לי לשכב לידו. חייכתי והלכתי בצעדים מהירים אל המיטה.
נשכבתי בתוכה לידו והרגשתי את ידיו סביב מותניי מקרבות אותי אליו. הוא נישק ברכות את ראשי וקברתי את ראשי בצווארו. ככה אני רוצה שיסתיים כל יום!
"לילה טוב מפגרת" לחש,
"לילה טוב מפגר"
YOU ARE READING
להתחיל את מה שנגמר || 2
Fiksi Penggemar"לעזאזל, אני אמרתי לך כבר שאני מצטער!!" "ואני אמרתי לך שפגעת בי!" להתחיל את מה שנגמר- ספר המשך
