נקודת מבט, פרדי
יצאנו מביתי ונכנסנו אל תוך הרכב שלי, התחלתי לנסוע לכיוון הבר תוך כדי שמדי פעם אני מסובב את מבטי אל קיילי לשניה ואז מחזיר לכביש, אני כל כך אוהב אותה עד כדי כך שאני חושב שזה יותר מאיך שהרגשתי כלפיה לפני חמש שנים. אני גם כל כך שמח שהתגובה שלה למה שסיפרתי לה הייתה כל כך מתחשבת, כי היא ידעה ששום ריב לא יעזור לשנינו עכשיו.
"תפסיק להסתכל עליי ותתרכז בכביש" צחקה וגיחכתי, זאת בהחלט תיהיה משימה בלתי אפשרית.
החזרתי את מבטי לכביש אך הורדתי יד אחת מההגה, הושטתי אותה אל קיילי והיא הניחה את ידה בה. תוך כדי שמבטי עדיין מופנה אל הכביש, קירבתי את ידה אליי ונישקתי את גב כף ידה.
הטלפון שלה השמיע צלצול קטן והיא פתחה אותו, צחקה ונכנסה אל ההודעה ששלחו לה. "מה קרה?" שאלתי ושחררתי את אחיזת ידי בידה, "שניה…" מלמלה וכתבה משהו.
ברמזור הופיע אור אדום ועצרתי את האוטו, היא סגרה את הטלפון וסובבה את מבטה אליי, "אז בחתונה של קאי ובר, איימי אמרה לי שכשאנחנו נחזור היא תכתוב לי כזה 'אמרתי לך', ועכשיו היא שלחה לי את זה" אמרה וצחקתי, פתחתי את חגורת הבטיחות וקירבתי עת גופי אליה, הנחתי את ידי על לחיה וקירבתי את פניה אליי עד שהרגשתי את שפתיה כנגד שפתיי.
"אחרי-" קטעתי את עצמי כשנשקתי את שפתיה, "המשמרת-" נישקתי אותה שוב, "למקום שלנו" אמרתי ונישקתי את שפתיה בחוזקה, מנסה לחרוט את טעמה הממכר בראשי.
שמענו צפירת מכונית מאחורינו שגרמה לנו להתנתק מהנשיקה בבהלה, החזרתי את מבטי לכביש וכשראיתי שאור ירוק מופיע ברמזור המשכתי לנהוג לכיוון הבר.
"אבל אתה חייב להיות במשרד שלך כל הזמן, לא?" היא שאלה בבלבול, "אני לא באמת צריך להיות במשרד כל הזמן, יכולים להיות גם ימים שלמים שאני לא אהיה שם, פשוט צריך להשגיח שהכל הולך כרגיל" הסברתי לה והחנתי את המכונית כשהגענו אל החניה שמחוץ לבר.
יצאנו מהמכונית והתחלנו ללכת לכיוון הבר, פתחתי את הדלת ונתתי לקיילי להיכנס לפניי. התישבתי ליד הדלפק מול אמבר שכנראה הגיעה לפני כמה דקות.
"את יכולה להביא לי קצת מים" ביקשתי והיא הנהנה בראשה והסתובבה כדי להביא מים, היא פתחה מקרר קטן והוציאה משם בקבוק מים קרירים, "על חשבון הבית" צחקה וגיחכתי.
"תודה רבה" אמרתי ולקחתי לגימה מהמים, "אתה נראה חצי מת, מה קרה?" שאלה בבלבול ונשענה על הדלפק. סובבתי את מבטי לקיילי שדיברה כרגע עם לקוח והחזרתי את מבטי לאמבר,
"בואי נגיד את זה ככה, אני עומד להיות אבא ואני לא רוצה את זה" אמרתי ומבטה נראה המום.
"מה- מה לעזאזל- מתי אתה וקיילי הספקתם- למה היא לא סיפרה לי כלום- אתם לא רק איזה יום ביחד? מה לעזאזל קורה פה?!" קטעה את עצמה לאחר כל חצי משפט וגיחכתי, היא באמת לא יודעת כלום…
"זה… זאת לא… זה לא מה שאת חושבת" אמרתי והשפלתי את ראשי, "זאת לא קיילי" אמרתי בנשימה אחת והעלתי את מבטי למעלה, מבטה המום ותקוע עליי,
"אם בגדת בה שוב זה הסוף שלך!" צעקה בלחישה וצחקתי, היא באמת חושבת שאני אבגוד בה? וכשהיא אמרה 'שוב' זה גרם לי להיזכר בכל מה שקרה לפני חמש שנים, זה הגעיל אותי לחשוב על זה אז העפתי את המחשבה הזאת מראשי.
"את יודעת שזה מאוד פוגע שאת חושבת ככה" אמרתי בציניות והיא גלגלה את עיניה. "אז איך זה קרה בדיוק? מי האמא?" שאלה בלחץ והעבירה את מבטה אל קיילי, סובבתי גם אני את מבטי אל קיילי וראיתי שהיא מסתכלת עלינו בבלבול. חייכתי אליה והיא חייכה אליי בחזרה, סובבה את מבטה חזרה אל מי שיש מולה וחזרה לדבר איתו.
"אני כל כך אוהב אותה…" מלמלתי אז מחשבותיי נקטעו כשאמבר מחאה בידיה מול עיניי, סובבתי את מבטי אליה במבט עצבני והיא נאנחה, "פרדי, פוקוס! מי האמא" אמרה.
"זוכרת את הזאתי שבאה לפה לפני כמה זמן, שדיברה עם קיילי?" שאלתי והיא הנהנה בראשה, "רגע, קים נכון?" שאלה, "כן, היא…" עניתי ולקחתי נשימה עמוקה.
"הינו ביחד, קרה מה שקרה, שכחה גלולה והופ אני הולך להיות אבא" אמרתי בחיוך מאולץ ומיד לאחר מכן נאנחתי ביאוש. היא שוב סובבה את מבטה אל קיילי ואז אליי.
"קיילי מודעת לעניין הזה?" שאלה בלחש, "ברור!" מיהרתי ומבטה נהפך למבולבל, "והיא מקבלת את זה?" שאלה בבלבול ונאנחתי, למה היא חושבת שכל מה שאני אומר לא נכון?
"קיילי קיבלה את זה, היא מאוד עזרה לי, זה הכל" אמרתי וקמתי מהכיסא, נכנסתי אל תוך הבר והלכתי לכיוונה של קיילי. כרכתי את ידיי מסביב גופה כשאני מאחוריה ונישקתי לכתפה, צחוק קטן נשמע ממנה והיא הניחה את ידיה על ידיי.
"תזכרי שאחרי המשמרת הולכים למקום שלנו" לחשתי לאוזנה והיא הנהנה בראשה.
***
"אז מחר לאמבר יש יום הולדת" קיילי אמרה ושנינו התישבנו על החול החם מול הים, "אז חשבתי שאפשר שנלך שלושתינו למסעדה".
"זה רעיון טוב, במיוחד שמחר אין לשתיכן משמרת" אמרתי וזזתי קצת כדי לשבת מולה, "בת כמה היא תיהיה?"
"עשרים ושתיים" ענתה, היי אמבר תהיה כמוני, רק קיילי הכי קטנה מבנינו.
סובבתי את מבטי אל הים, ובהיתי בגלים המתנפצים על החול, החזרתי את מבטי לקיילי וחייכתי חיוך קטן. "את יודעת מה מזמן לא עשינו?" שאלתי והיא העלתה גבה בשאלה.
"קומי" אמרתי ונעמדתי את החול, היא קמה גם היא ולקחתי צעד קרוב אליה, הנחתי את ידיי על מותניה והרמתי אותה אליי. היא כרכה את רגליה מסביב גבי ולבי הלם בחוזקה כשצחוק קטן יוצא מבין שפתיה. היא הניחה את ידיה על כתפיי כדי להחזיק את עצמה והתחלתי ללכת לכיוון המים.
כשהגעתי לאיזור שבו המים היו קצת עמוקים נעצרתי והבטתי בעיניה, היא הניחה את ידיה על צווארי בעזרת ידי שהיתה מונחת על גבה קירבתי את גופה אליי.
"כמה זמן לא נכנסנו למים עם בגדים?" שאלתי בחיוך והשענתי את מצחי כנגד מצחה, "יותר מידיי" ענתה בשקט וצמרמורות התחילו לתקוף את גופי כשהרגשתי את נשימותיה הרכות על שפתיי.
היא העלתה את מבטה למעלה וכשהרגשתי את שפתיה על שפתיי מיהרתי לנשק אותן. הרגשתי שחייכה חיוך קטן והיא נישקה אותי בחזרה. בטני התכווצה במכה אחת מייסרת שגרמה לדמי לבעור בעורקיי, העברתי את לשוני על שפתה התחתונה, וכשהיא פתחה את פיה כדי לתת לי גישה להיכנס, מיהרתי להעביר את לשוני כנגד לשונה החמה.
ניתקתי את שפתיי משפתיה והעברתי אותן לצווארה, נישקתי נקודה אחת מתחת לאוזנה שגרמה לגופה לרעוד טיפה מתחת למגעי. ליקקתי ומצצי את הנקודה ונשימה רועדת ברחה מבין שפתיה.
עליתי בזרם נשיקות חזרה לשפתיה ונישקתי אותה ביותר אגרסיביות, שתבין שהיא שלי.
היא הטתה את פניה אחורה והביטה בי, שנינו מתנשפים ועינינו מצטלבות אחת בשניה, אני אוהב אותה כל כך.
"אני חייבת לומר לך משהו…" אמרה וכרכה את ידיה מסביב עורפי, "אני חייבת לך כל כך הרבה, אתה תמיד עזרת לי והייתה שם בשבילי… זה לא משהו שכל אחד היה עושה" אמרה בחיוך ולקחתי נשימה עמוקה,
"לא עשיתי את הכל כדי שתהיי חייבת לי או משהו, עשיתי את הכל כי אני אוהב אותך"
YOU ARE READING
להתחיל את מה שנגמר || 2
Fanfiction"לעזאזל, אני אמרתי לך כבר שאני מצטער!!" "ואני אמרתי לך שפגעת בי!" להתחיל את מה שנגמר- ספר המשך
