להתחיל את מה שנגמר || 2

פרק 35

עברו כמה שעות, אמרתי לפרדי לחזור לבית שלו להרגע קצת ואני אבוא אליו אחרי המשמרת, שנגמרה ברגע זה בדיוק.
"את הולכת לפרדי?" אמבר שאלה אותי והנהנתי בראשי לחיוב, "אז שיהיה לך בהצלחה איתו, אני הולכת" אמרה בחיוך קטן ויצאה מהבר. יצאתי מיד אחריה ונכנסתי למכונית שלי, אך ברגע שהתכוונתי להדליק את המנוע קיבלתי הודעה מפרדי,
"בואי למקום שלנו"
יופי, זה יותר קרוב! הדלקתי את המנוע והתחלתי לנסוע לכיוון הים. השקיעה כבר החלה והיה אפשר לראות את הירח המלא שמאיר בשמיים.
אני לא באמת יודעת מה אנחנו נעשה, אבל אני פשוט חייבת לגרום לו להפסיק לחשוב על קים כי עכשיו הוא רק עצבני.

הגעתי למקום שלנו, קצת בחשש שהכעס עדיין בוער בו… אבל אני חייבת להיות שם בשבילו, לא משנה מה קורה לו. הוא יושב שם, על שפת הים, מסתכל על הגלים מתנפצים אחד בשני ולבסוף מגיעים אל החול.
התישבתי לידו, לא היה צריך לומר יותר מידיי דברים, פשוט כרכתי את ידיי סביבו לחיבוק. זאת תקופה לא פשוטה בשבילו ואני בטוחה שהוא היה צריך את זה. "בוא נעשה משהו כזה, עד מחר בבוקר לא מדברים על קים ולא על התינוק" לחשתי לאוזנו ונתתי נשיקה רכה ללחיו, הכל יהיה בסדר פרדי, הלוואי שהיתה יודע את זה…
"אני לא יכול שלא לחשוב על זה, לעזאזל אני כל כך שונא את קים" אמר בשקט אך היה אפשר לשמוע את נימת הכעס בקולו, הורדתי את ידיי ממנו והסתכלתי אליו, "אז נשנה נושא שיחה…" אמרתי וחשבתי על משהו שאוכל לספר לו, "אתה יודע שג'ייסון עשה תאונה"
"קיילי, כשאת מדברת עם חבר שלך על האקס שלך זה יוצר מצב לא נעים... למרות שאני שמח שכואב לו, בבקשה אל תזכירי לי אותו" גיחך וצחקתי, גם אני לא רוצה להיזכר בו, אבל כשהיתה כתבה בחדשות על תאונת מכוניות, ומיד זיהיתי שמדובר ברכב של ג'ייסון… הייתי שמחה יותר מידיי, "זה גורם לי לתהות אם את עדיין חושבת עליו-"
"נראה לך שאני אחשוב עליו או בכלל על מישהו אחר כשאני איתך? פרדי נו באמת…" מיהרתי לענות והוא צחק, אני יכולה להקשיב שעות לצחוק שלו, כשאני שומעת אותו הוא גורם לכל לחץ שהיה לי בגוף להשתחרר. "אני אוהב אותך" אמר ומיד הטחתי את שפתיי כנגד שלו, הרגשתי שחייך כנגד שפתיי ונישק בחזרה, הניח את ידיו על מותניי והתחיל להישען אחורה כך שאני נשכבת מעליו.
בסיבוב מהיר הוא התהפך כך שהוא יהיה מעליי וירד עם שפתיו ונישק את צווארי, גורם לדמי לבעור בעורקיי. עם יד אחת הוא תפס בקצה חולצתי והחל לעלות אותה באיטיות למעלה, תפסתי מהר את ידו ועצרתי אותה מלעלות יותר, "לא עכשיו, פרדי" אמרתי והוא נאנח, ירד ממני ונשכב על גבו לידי, "למה לא עכשיו?" אמר וזייף פרצוף עצוב, הסתובבתי אליו עם גופי והנחתי את ראשי על חזהו, הוא הניח את ידו על זרועי וליטף ברכות וצמרמורות מייסרות לא איחרו להגיע. "יש לך בכלל-" קטעתי את עצמי כשראיתי שהוציא מכיס שהיה במכנסיו שקית קטנה וגיחכתי, "למה שתביא את זה?" צחקקתי והוא החזיר את השקית לכיס, העלתי את מבטי אליו וראיתי שחייך, "כי מי יודע מה הולך לקרות?" אמר ונאנחתי ביאוש.
עצמתי את עיניי והקשבתי לפעימות ליבו, שתיי פעימות בשניה אחת. איכשהו זה הרגיע אותי, לדעת שהוא בסדר מבחינה פיזית. פקחתי את עיניי והבטתי מסביב, קרה במקום הזה יותר מידיי שכבר איבדתי את הספירה, וזה יהיה עצוב אם יום יבוא והמקום הזה יחזור להיות כלום. צריך להשאיר פה חותם כדי שגם בעוד עשרות שנים שאני ופרדי לא נהיה פה, עדין המקום יהיה חלק משמעותי מחיינו.
"פרדי…" אמרתי בשקט והוא הוריד את מבטו אליי, "אני חשבתי על משהו" הוספתי וזזתי קצת אחורה כדי להיות עם פניי מול פניו. עיניו זוהרות באור הירח המלא וזה היה הדבר הכי יפה שאי פעם ראיתי
"על מה חשבת?" שאל בחצי חיוך ולקחתי נשימה עמוקה, "יבוא יום ושנינו לא ניהיה פה יותר, אני מתכוונת שלא ניהיה בעולם הזה יותר… ואז המקום הזה יהפוך להיות כלום, והוא לא יכול להיות כלום כי הוא מאוד חשוב לשנינו" אמרתי ותוך כדי שדיברתי הוא הניח את ידו על לחי וליטף ברכות.
"אני לא חושב שיש כל כך מה לעשות…" אמר ובלעתי רוק, "דווקא יש, אפשר לעשות פה משהו, אני לא יודעת מה אבל פשוט לעשות פה משהו שימחיש כמה המקום הזה חשוב לנו" השבתי לו ומיד חיוך עלה על שפתיו, הוא חושב על משהו.
"בגלל שקרה לנו המון במקום הזה, אפשר שגם לזוגות אחרים יקרו דברים במקום הזה" הציע, אך לא כל כך הבנתי למה התכוון… צמצמתי את גבותיי בשאלה והוא נאנח לפני שחזר לדבר, "אני לא יודע, משהו שיגרום לזוגות לאהוב את המקום הזה".
הסתובבתי לשכב עם כל גופי על הגב, לבהות בירח המלא שהאיר את השמיים. אז… משהו לזוגות שיהיה חלק גדול בחיים שלהם, מה אפשר לעשות שם?
אוקיי, אז בגלל שרואים את השקיעה מדהים מפה אז אפשר משהו שקשור ללילה-
"בית מלון!" קראתי בחיוך והוא מיד סובב את ראשו אליי, "תחשוב על זה, בית מלון שבאים לפה בזוגות, יש המון סוגים שונים של דייטים, בין אם זה סרט, מסעדה, סתם ללכת לים…"
"הייתי לוקח אותך לדבר כזה" אמר בחיוך ונישקתי את שפתיו לנשיקה קטנה, "את גאון!" קרא ונישקתי נשיקה נוספת לשפתיו.
"ככה אנחנו נוטשים את הבר ואת אמבר?" שאל בצחוק וגיחכתי, "אמבר יכולה לעבוד בבית מלון, אתה לא חושב?" אמרתי בחיוך קטן והוא הנהן בהסכמה, "עכשיו רק צריך לבחור שם …"
החזרתי את עיניי לעיניו והן הצטלבו בשלי, אוליי נקרא לזה 'המקום שלנו'? או שעדיף שהשם יהיה רק מילה אחת, מילה קצרה כזאת שמתגלגלת על הלשון…
"פריילי" לפתע אמר וקטע אותי ממחשבותיי, "מה זה?" שאלתי בבלבול והוא מתח את שפתיו לחיוך קטן, "סתם חיברתי את שני השמות שלנו לשם אחד" הסביר והלב שלי החל לפעום בחוזקה כשהרצתי את כל הרעיון שוב בראשי. מלון לזוגות שיקראו לו פריילי, יהיה שם המון מקומות לדייטים… אני חושבת שזה רעיון מדהים.