פרק 14

111 15 24
                                    

נקודת מבט, קיילי

הגענו לים, יש פה המון אנשים אז כנראה שיש פה משהו, התחלנו ללכת לאיפה שכל האנשים נמצאים והיה שם בר קטן עם משקאות חריפים. כל המשקאות האלה והים הזכירו לי רגעים מהעבר, לפני חמש שנים, כשאני ופרדי נפרדנו, הוא סיפר לי שהוא רצה לשתות כדי להדחיק כל מחשבה שקשורה לאבא שלו ו.. אולי זה מה שבאמת יכול לעזור לי עכשיו. התחלתי להתקדם בצעדים קטנים לכיוון המשקאות ופרדי הלך מאחוריי.
"קיילי, מה את עושה" פרדי שאל בחשש ואני עדיין המשכתי ללכת לכיוון הבר.
"זה בסדר, רק כוס אחת" אמרתי בחיוך קטן והמשכתי להתקדם לשם, מתעלמת מכל מה שקורה מסביב ומתרכזת רק בזה, מתעלמת לגמרי מהקריאות של פרדי מאחורי עד שהגעתי אל הבר. לקחתי כוס אחת והסתובבתי אל פרדי, "אני דווקא חושבת שהכוס הזאת מגיעה לי, שרדתי את זה עד עכשיו ומגיע לי פרס" אמרתי ושתיתי את כל תכולת הכוס בלגימה אחת, מרגישה את הצריבה בגרוני מתפשטת אל כל גופי והרגשת חום תוקפת אותי.
"רק אל תתמכרי לזה יותר מידיי-"
"אני רוצה עוד" מיד קטעתי אותו ולקחתי עוד כוס, אך כשלקחתי כוס נוספת פרדי מיד אחז בידי כדיי לעצור אותי. "פרדי" נאנחתי בעצבים וניסיתי למשוך את ידי ממנו אך לא הצלחתי, למה לעזאזל האחיזה שלו כל כך חזקה. "פרדי תעזוב" הטחתי בכעס והתחלתי להרגיש את העצבים מתחילים להשפיע עליי ואנחת כעס נפלטה מפי.
הרגשתי את ידו מרפה ממני באיטיות ומיד חטפתי את ידי אליי ושתיתי מהר את תכולת הכוס.
"תעשי מה שאת רוצה עכשיו..." אמר ושמעתי את נימת היאוש בקולו.
הסתובבתי אל בר המשקאות ולקחתי נשימה עמוקה לפני שהחזקתי בידי כוס נוספת והתחלתי לשתות,
הכוס הראשונה, בשביל כל הכעס שהוא עורר בי.
השניה, על האכזבה שהוא גרם לי להרגיש.
הכוס הבאה, על כל היחס שנתתי לו.
הרביעית והאחרונה, בשביל כל הרגשות שעוברות בי עכשיו ועל כל הסבל שהתחולל בגופי.

נקודת מבט, פרדי

שמתי לב שקיילי התחילה לשתות, ואני נותן לה לעשות את זה כדי לשחרר אותה מכל המחשבות שעוברות לה בראש, כי אני יודע שזה מה שקורה לה עכשיו, אני פשוט אשמור עליה מרחוק שלא יקרה לה שום דבר.
היא כבר על שש כוסות ואני מפחד שיקרה לה משהו רציני, ראיתי את ידה מתקרבת לקחת עוד כוס אך מיד עצרתי, "את לא רוצה לרקוד במקום סתם לשתות כל הערב?" שאלתי אותה בחיוך מזויף והיא מיד העבירה את מבטה לכיוון רחבת הריקודים. היא התקדמה בצעדים מהירים אל הרחבה ומשכה בידי כדי שאני אבוא איתה לשם.
"תשתה גם משהו ותשתחרר קצת" צעקה כדי שקולה יתגבר על המוזיקה החזקה. "אני לא הולך לשתות כלום היום, אני רק שומר עלייך" אמרתי בשקט כדי שהיא לא תשמע והנדתי בראשי לשלילה.
קיילי התחילה לרקוד ולאט לאט נראה שמחשבותיה נעלמו בכל תנועה שעשתה. היא החזיקה את ידיי בידיה והתחילה להזיז אותן בקצב המוזיקה, חיוך ענק נשטף על פניה ולרגע היה כיף לראות אותה ככה אבל מהר מאוד נזכרתי שזאת לא היא, זה ההשפעה של האלכוהול.
הלכתי הצידה כדי לתת לה קצת מרחב שתוכל להינות יותר עם עצמה ולא ליהיות דבוקה אליי כל הזמן.
"אני פה כמעט כל הזמן ואותך מעולם לא ראיתי" אישה זרה לפתע נעמדה מולי ובחנה את גופי, אני לא הולך לקחת את הדבר הזה לקטע רציני אבל בינתיים אני אזרום איתה. "כן, אני אף פעם לא הייתי פה" גיחכתי והעברתי את מבטי אליה. "אני רוני, אתה?" שאלה בחיוך קטן
"פרדי"
"נעים להכיר אותך פרדי, אז מה מביא אותך לפה?" שאלה וגיחכתי. "עוזר לחברה טובה" עניתי והעברתי את מבטי חזרה אל קיילי, והיא... פאק מה לעזאזל היא עושה? היא מתנשקת עם מישהו, אני חייב לעצור אותה לפני שהיא תעשה משהו שהיא תתחרט עליו.
"אני בדיוק חייב לעזור לה שוב, אז נתראה" אמרתי והתחלתי לרוץ אל קיילי. הנחתי את ידי על כתפה ומשכתי אותה אליי, היא מיד סובבה את פניה אליי במבט שואל וכועס, מנסה להבין למה עצרתי אותה באמצע "בואי אנחנו צריכים ללכת" אמרתי ואחזתי בידה יוצא ביחד איתה מרחבת הריקודים.
"אבל פרדי..." מלמלה בשקט בעוד שאני מנסה להרחיק אותה כמה שאפשר מכל האנשים. כשהגענו יחסית רחוק משם שחררתי את ידי מידה, "מה אנחנו נעשה פה?"
"נלך על החוף" אמרתי והתחלתי ללכת לאורך שפת הים וקיילי הולכת לידיי, היא הולכת קצת עקום ויש לה מעידות לפעמים אבל אני לא יכול להחזיר אותה לרחבת ריקודים עכשיו.
"פרדי, אני יכולה לשאול אותך משהו?" שאלה בחיוך קטן ומבטה הופנה אליי, הנהנתי בראשי לחיוב והיא השפילה את מבטה, "למה נפרדנו? הרי אהבנו אחד את השניה מאוד, אבל אז בגדת בי... עוד אחד בוגד בי, איזה כיף, כאילו יש עליי קללה ואז בום, בגידה" התחילה את המשפט בטון שמח אבל אחר כך הפך לעצבני עם שמחה מזוייפת, היא צודקת, כל מי שהיה איתה בגד בה, פאק אם זה יקרה לה שוב אני ארצח את מי שיעשה את זה.
"ומה את מרגישה עכשיו?" שאלתי והכנתי את עצמי לידיעה שהתשובה תיהיה אמיתית, האלכוהול משתלט עליה ומדבר במקומה, ואני יודע שכשבן אדם נמצא בהשפעת אלכוהול הוא דובר אמת. ואוליי זאת ההזדמנות שלי לדעת מה עובר עליה בימים האלה.
"עצובה, שבורה, מפורקת, מאוכזבת, למה אני בכלל צריכה מישהו אם יש לי את עצמי?" לפתע אמרה ולרגע לא האמנתי למילים שיוצאות מפיה, היא לא יכולה להישאר לבד, היא שונאת את זה, היא מפחדת מזה, אין מצב שהיא באמת חושבת ככה, זה לא הגיוני בכלל.
"קיילי, אני יודע שאת לא תזכרי כלום מהשיחה הזאת מחר בבוקר אבל חשוב לי שתדעי שאני עושה הכל כדי שלא תרגישי ככה" אמרתי והיא העבירה את מבטה אליי בחיוך קטן, "אתה כבר גרמת לי להרגיש ככה" אמרה בטון שמח, אין לי מושג איך היא יכולה להיות שמחה עכשיו אחרי כל מה שהיא אמרה קודם.
"את זוכרת מה קרה ממש אחרי שנפרדנו?" שאלתי אותה בשקט והבעת פניה השתנתה לחושבת.
"בכיתי, כמעט עשיתי תאונה כי ראיתי הכל מטושטש, חזרתי הביתה וגיליתי שאבא שלי בגד באמא שלי עם אבא שלך, היי עוד בגידה, עכשיו אני באמת חושבת שיש עליי קללה" אמרה הפעם בטון עצבני, מצב רוחה משתנה מרגע לרגע ו... פאק זה נשמע נורא מה שעבר עליה, לעזאזל היא כמעט עשתה תאונה והכל פאקינג בגללי, אוליי כדי שאני אפסיק לעזור לה במקום שאני אפגע בה עוד יותר מבלי שאני אשים לב אפילו... היא לא צריכה אותי, היא עברה את זה לבד בפעם הקודמת, אוליי אני רק מפריע לה עכשיו. אני אשאר איתה עד מחר ורק אחרי זה אני אשאיר אותה לבד...
"רוצה לחזור לחדר?" שאלתי ועצרתי במקומה והיא הסתכלה עליי במבט מבולבל. מבטה התחיל לעבור על כל גופי ולבסוף עלה למעלה אל פניי, "קיילי מה את עושה?"
"אתה לא יכול להישאר בשקט אפילו לשניה אחת?" שאלה בחצי חיוך ולקחה צעד קטן לעברי, אני לא יודע מה היא מתכוונת לעשות אבל זה לא נראה כמו התחלה של משהו טוב...
"קיילי?" שאלתי והיא נאנחה בכעס, היא העבירה את ידיה על לחיי ומיד לקחתי צעד אחורה, אני לא אתן לה לנשק אותי כי אני יודע שהיא לא באמת רוצה את זה. "חוזרים, עכשיו"
התחלתי ללכת בצעדים מהירים אל המלון וקיילי הלכה ליידי, אני בטוח שהיא לא תזכור כלום ואני גם לא מתכוון להזכיר לה את מה שקרה עכשיו.
לאחר הליכה שקטה של כמה דקות הגענו אל תוך המלון ונכנסנו למעלית. הייתה שתיקה בנינו אך היא לא היתה מביכה, זה קרה רק בגלל שאין לנו מה לומר אחד לשניה.
דלתות המעלית נפתחו והתחלנו ללכת לכיוון החדר שלנו, פתחתי את דלת החדר וקיילי נכנסה בריצה ונשכבה בקפיצה על המיטה שלה, גיחכתי וסגרתי אחריי את הדלת.
"אני מקווה שנהנת מהזמן הזה שלא חשבת על כלום" לחשתי לעצמי וראיתי שנכנסה מתחת לשמיכה והיתה מוכנה להירדם. נכנסתי אל תוך המיטה שלי וסגרתי את האור בחדר, הנחתי את ראשי על הכרית והרגשתי שאני נרדם.

דאדיייייי תודה רבה על העזרה בפרק
daddy_issues170

להתחיל את מה שנגמר || 2Where stories live. Discover now