לא ישנתי כמעט כל הלילה, הראש שלי היה מלא במחשבות. מחשבות על הפרידה שלי ושל פרדי, על אבא שלי, על ג'ייסון, על העבודה, על יותר מידיי דברים.. אני כרגע שוכבת במיטה, נמצאת בין זרועותיו של ג'ייסון. באמצע הלילה הוא התעורר וראה שאני עומדת לבכות אז הוא חיבק אותי כל כך חזק ובאמת הרגשתי שזה מרגיע אותי. אבל עכשיו אני צריכה לקום, צריך להתארגן לעבודה... התנתקתי מזרועותיו בזהירות כדי לא להעיר אותו וקמתי מהמיטה. התלבשתי מהר והלכתי לכיוון ג'ייסון לתת נשיקה קטנה לראשה ויצאתי מהבית.
תוך כדי שאני במכונית שלי, נוסעת לעבודה, הטלפון שלי התחיל לצלצל.
"היי אמבר, אני בדרך" אמרתי לאחר שעניתי לטלפון. "קיילי, בבקשה תזדרזי, יש עומס מטורף" אמרה בלחץ. "חמש דקות" עניתי ולאחר מכן אמבר ניתקה את השיחה.
הגעתי והבר היה מפוצץ מאנשים. נכנסתי מהר אל תוך הדלפק, קשרתי מסביב מותניי את הסינר הקצר והתחלתי לקחת הזמנות מאנשים. אני ואמבר עבדנו ממש מהר כדי שהלקוחות לא יצטרכו לחכות יותר מידיי להזמנות שלהם. הדבר הזה עייף את שתינו לגמרי. אחרי שסימנו להגיש את כל הדברים ללקוחות פשוט התמוטטנו על הכיסאות, זה היה מתיש כל כך.
"אנחנו חייבות עוד עובדים" שמעתי את אמבר נאנחת וגיחכתי.
"לגמרי" עניתי לה.
סיכמנו שהיא תלך לדבר עם המנהל על העניין הזה כי היא טובה בשכנועים ואני בינתיים אכין שלט שכתוב עליו 'דרושים עובדים'.
"הוא הסכים!" אמבר קראה בחיוך ענק ואבן ירדה לי מהלב. תודה לאל.
"אז איפה לתלות את השלט?" שאלתי אותה.
"על הקיר מול הדלפק" ענתה. לקחתי דבק סלוטייפ ותליתי על הקיר. אני מאוד מקווה שאנשים ישימו לב לשלט, אנחנו חייבות דחוף עוד עובדים..
במהלך היום לא היו כל כך הרבה אנשים, תמיד בבקרים יש מלא לקוחות ובמהלך היום זה נעשה יותר רגוע.
הלכתי לקחת סמרטוט רטוב והתחלתי לנקות את הדלפק. דלת הבר נפתחה אך לא התיחסתי לזה כל כך והמשכתי לנקות.
"מה בשבילך?" שמעתי את אמבר שואלת. אני מניחה שהיא שואלת את מי שנכנס עכשיו. "רגע, אתה לא-"
"את יכולה לקרוא לקיילי בבקשה?" קטע אותה בקולו המוכר. זה.. זה הוא? אויי לי. אמבר התחילה להתקרב לעברי והסתובבתי אליה.
"האקס החתיך קורא לך" לחשה בצחוק. גלגלתי את עיניי ונשמתי עמוק. מה הוא רוצה? התחלתי להתקדם אליו ונעמדתי מולו.
"אפשר שניה לדבר איתך?" שאל ונאנחתי. בטח הוא רוצה לדבר על מה שקרה אחרי הפרידה, אז לא, אני לא רוצה לדבר..
לא עניתי לשאלה שלו אז אני חושבת שהוא הבין את הרמז. "אז רק תקשיבי לי לפחות" נאנח ונשמתי עמוק. אני לא רוצה לשמוע אותו עכשיו..
"אני לא מעוניינת.." אמרתי. באמת שאני לא רוצה לדבר על זה.
"אוקיי.." נאנח בחיוך קטן וראיתי את מבטו עובר אל הקיר שמאחוריי. למה שהוא יסתכל לשם בכלל?
אוי שיט, השלט-
"אז אתם מחפשים עובדים?" שאל בהתגרות וקטע את מחשבותיי. מחפשים עובדים- כן, אותך- לא. "עם מי אני צריך לדבר כדי להתקבל לעבוד פה?" שאל ועיניי חשכו. הוא עושה לי בכוונה? הוא רואה שאני לא רוצה לדבר איתו אז הוא מנסה בכוח להיות קרוב אליי?! חרא.
נשמתי עמוק ובלעתי רוק. "עם המנהל.." נאנחתי והשפלתי את ראשי. לפתע הוא קם מהכיסא ונכנס לחדר קטן שבו נמצא המנהל. למה לעזאזל הוא עושה את זה?!
השענתי את ראשי על ידי בתסכול ולקחתי נשימה עמוקה. פאק.
"הוא הולך לעבוד פה?" שמעתי את אמבר שואלת ומתקרבת אליי.
"בואי נקווה שלא" אמרתי ובלעתי רוק. למה שהוא יעשה את זה..
"תקווי רק את, אני חושבת ש-"
"אמבר!" קטעתי אותה והיא צחקקה.
"סליחה אחותי, אבל הוא חתיך בקטע אחר.." גיחכה וגלגלתי את עיניי. אמבר לפעמים צריכה לשתוק ולא לדבר. "מה את הולכת לעשות אם הוא יתקבל לעבודה?".
"אין שום סיכוי שיקבלו אותו" אמרתי בביטחון ובחיוך קטן.
לפתע פרדי יצא מהחדר, הלך לקיר שמול הבר והוריד את השלט שתליתי.
"יש לכן עובד חדש" אמר ולבי נחת. מצחיק מאוד פרדי, אין מצב שקיבלו אותך...
"אתה רציני?" אמבר שאלה בהתלהבות. למה היא מתלהבת?! לעזאזל, היא צריכה להיות בצד שלי!
"רציני לגמרי, הוא אמר לי לבקש מאחת מכן שתסביר לי מה עושים פה" אמר וחיוך גדול נמרח על שפתיו. שאמבר תעשה את זה, עכשיו אני עצבנית עליו.
"אני יכולה לעזור לך" אמבר קראה בחיוך ונאנחתי. יופי אמבר, ילדה טובה.
בטוח יש סיבה שהוא רוצה לעבוד איפה שאני עובדת, אבל למה? לעזאזל.
"אמבר, את יכולה בבקשה להשאיר לרגע אותי ואת פרדי לבד?" שאלתי אותה בשקט, היא הנהנה בראשה והלכה הצידה. "למה עשית את זה?" שאלתי את פרדי בכעס.
"כי חיפשתי עבודה, זה לא ברור?" גיחך וגלגלתי את עיניי. אין לי כוח לשטויות שלו..
"ועכשיו באמת, פרדי" נאנחתי ושילבתי את ידיי אחת בשניה.
"את לא נותנת לי לדבר איתך, אז עכשיו את צריכה לסבול אותי עד שתתני לי לדבר" אמר וכל כך רציתי לתת לו סטירה על זה. שיעוף לי מהעיניים, חצוף. "יאללה אמבר, אפשר להתחיל" קרא לכיוון אמבר והלך אליה, משאיר אותי עצבנית בתוך הבר.
תוך כדי שאמבר מסבירה לפרדי את כל הדברים על העבודה אני שטפתי כלים ולקחתי הזמנות מלקוחות. אני חוזרת בדבריי כשאמרתי שפרדי הוא בן אדם מדהים.. הוא בן אדם מעצבן.
אמבר ופרדי חזרו לתוך הבר לאחר עשר דקות כששניהם עם חיוך ענק ודבילי שמרוח להם על הפנים.
"ידעת שפרדי הוא הבן של לואי טומלינסון?" אמבר שאלה בהתלהבות ונאנחתי בחוסר סבלנות. היא סתומה.
"דיי, באמת? לא ידעתי.." אמרתי בציניות ונשמתי עמוק, מוכנה למשפט הבא שלה. "אם אתם אקסים אז זה אומר שהייתם כמו לארי בקטן" אמרה והשפלתי את ראשי. היא חייבת להזכיר לי את זה?
"אמבר, את מכירה את המשפט 'לפעמים השתיקה יפה'? הוא ממש נוגע אלייך עכשיו" אמרתי והלכתי לצד השני של הבר. היא מטומטמת.. היא ופרדי מטומטמים.
שטפתי את כל הכלים המלוכלכים שהיו על הבר בזמן שאמבר דיברה עם פרדי, לא יודעת על מה וגם לא איכפת לי.. אבל אם הוא יהיה עוד אחד מהדייטים שלה, זה הסוף שלה!
YOU ARE READING
להתחיל את מה שנגמר || 2
Fanfiction"לעזאזל, אני אמרתי לך כבר שאני מצטער!!" "ואני אמרתי לך שפגעת בי!" להתחיל את מה שנגמר- ספר המשך
