חצויים בהוגוורטס

המשפט

נ"מ הארי:

השבוע הזה עבר מהר. הרגיש שעבר רק ערב אחד מהשיחה שלי ושל פרופסור דמבלדור עד היום. כשנכנסנו למשרד הקסמים הלכנו לחדר בו יתקיים המשפט של סיריוס. חיכינו בחוץ ופתאום ראיתי מישהי מאוד מפתיעה.

"דודה פטוניה?" שאלתי אותה. "מה את עושה פה?"

"אני אחותה של לילי. נציגה של המשפחה." דודה פטוניה אמרה לי.

"דמבלדור? מה אתה עושה פה?" קורנליוס פאדג' הופיע מולנו. "ולמה הארי פוטר פה?"

"סיריוס היה תלמיד שלי." פרופסור דמבלדור ענה לו. "וכך גם לילי, ג'יימס ופיטר פטיגרו."

"הארי." רמוס הופיע מאחורי פאדג'. הוא התקרב אליי וחיבק אותי.

"והארי כאן בגלל שאתם טוענים שסיריוס בגד בהוריו."

"את גברת דרסלי?" פאדג' שאל את דודה פטוניה.

"כן," היא לחצה את ידו. "אני פטוניה דרסלי."

"נעים מאוד. אני קורנליוס פאדג', שר הקסמים."

"מר פאדג', אני כאן." פרסי וויזלי הופיע מאחורי פאדג'.

"וזה פרסי וויזלי. הוא העוזר המשני שלי." פאדג' אמר.

"וויזלי?" פטוניה שאלה.

"פרסי הוא האח הגדול של רון. אחד החברים שלי." הזכרתי לה.

"או, הנה הוא בא." פאדג' אמר. הסתובבנו וראינו את סיריוס.

"רמוס? מה אתה עושה פה?" הוא שאל את רמוס. שני סוהרסנים גררו אותו.

"סיריוס." רמוס אמר.

"זה הוא?" דודה פטוניה שאלה אותי. "זה מי שבגד בהורים שלך?"

"אדוני השר," הסתובבתי אל פאדג'. "רציתי לבקש כמה דקות לבד עם סיריוס. אני רוצה שהוא יסתכל לי בעיניים וידע שהוא זה שאשם במוות של ההורים שלי."

"בסדר. אין בעיה." פאדג' אמר. הוא ליווה את שנינו לחדר שקט ואני וסיריוס נכנסנו אל החדר.

"הארי." סיריוס חיבק אותי.

"אתה בסדר?" שאלתי אותו.

"אני אהיה. אני לא מאמין שאתה כאן. מה אתה עושה פה?"

"רציתי לראות אותך. אתה עומד למות, נכון?"

"אני חושב שכן. מצטער שלא היה לנו יותר זמן ביחד, הארי. רמוס ישים עלייך עין מעכשיו, בסדר?"

"זה לא הוגן."

"החיים לא הוגנים, הארי. אני מצטער שבגללך ההורים שלך מתים."

"זה לא בגללך. זה בגלל זנב תולע."

"לא, זה לא. אני סמכתי עליו, והוא בגד בכולנו. ועכשיו אני הולך לשלם על זה?"