נ"מ רון:
עוד שיעור התגוננות מפני כוחות האופל. השנה זה שיעור חסר תועלת. אחרי שעתיים שקראנו מלא חומר, יצאנו לאולם הספורט החדש שדמבלדור הקים. בשיעורים הראשונים היינו במגרש הקווידיץ', אבל עכשיו אנחנו לומדים את השיעור הזה באולם הספורט שליד המגרש. פרסי והחברים שלו לקחו את הקטע הזה ממש ברצינות. כאילו מישהו עומד לתקוף אותם כל רגע.
הרמיוני התחילה להסתובב איתם יותר ויותר, ואיתנו קצת פחות. כבר לא ישבנו ביחד בערבים. היא ישבה איתם, ואני והארי היינו לבד.
"פחזניות, בואו לכאן." המאמן הדג' אמר לנו חצי שעה אחרי תחילת השיעור, והתקרבנו אליו. בדיוק סיימנו את החימום להיום, והיה מאוד חם, "מהיום תלמדו איך יורים בחץ וקשת. תאליה, בבקשה."
"אין בעיה, המאמן." תאליה אמרה ולקחה קשת וחץ. היא כיוונה לכיוון המטרה ופגעה בדיוק באמצע.
"היא ממש טובה." לחשתי להארי. תאליה לימדה את כולנו איך להחזיק את הקשת ואת החץ כמו שצריך, ולפי הסדר עמדנו וניסינו לירות במטרה.
"הרמיוני, תורך." ריינה אמרה כשדין סיים. הוא פגע בקיר שהיה מאחורי המטרה. הרמיוני התקרבה. היא כיוונה למטרה, ופגעה באמצע, בדיוק כמו תאליה.
"וואו, הרמיוני." אמרתי לה והיא חייכה.
"כל הכבוד." אנבת' אמרה.
"תודה." היא אמרה לשנינו.
"רון, עכשיו אתה." תאליה אמרה לי. אוי לא.
"בהצלחה, רון." ג'ייסון אמר לי. הפכנו להיות חברים טובים בזכות הקווידיץ'.
"תודה." אמרתי. יריתי את החץ והוא זז הרבה, אבל בסוף הוא פגע במטרה.
_
נ"מ ג'ייסון:
טוב, אולי באמת הזזתי קצת את החץ של רון כדי שהוא יהיה במטרה, אבל זה היה בשבילו. זה פשוט מאוד חמוד שהוא עשה הכל כדי שהרמיוני תשים לב אליו, והוא לא ממש מצליח. תאליה בעטה לי ברגל אחרי שהשיעור נגמר, אבל שזה היה שווה את זה. רק החצויים, הרמיוני והמאמן היו באולם.
"אתה אידיוט." היא אמרה לי ביוונית.
"אני בסך הכל נחמד לחבר טוב שלי." לחשתי לה בלטינית. היא תקעה בי מבט. אני יודע יוונית והיא לא יודעת לטינית. איזה כיף!
"מה אמרת?"
"אני? כלום."
"הוא משקר." ריינה אמרה לו. תאליה הביאה את החנית והמגן שלה הבאתי את החרב שלי. "איך אני אוהבת קרב טוב," ריינה אמרה בזמן שנלחמנו.
"ג'ייסון גרייס," נערה התקרבה אלינו. "האם אתה נלחם עם הסגנית שלי?"
"הגבירה," תאליה הפסיקה את הקרב והשתחוותה בפני ארטמיס, וכך גם כולנו.
YOU ARE READING
חצויים בהוגוורטס
Viễn tưởngאני יודעת שמלא עושים את זה, אבל החצויים מגיעים להוגוורטס. ה"פ: בשנה החמישית פ"ג': אחרי הקרב עם גאיה. בלי גורלו של אפולו
